דעה: הסיסמאות על המאבק ביוקר המחיה ריקות מתוכן

היו שניסו לגמד מחשיבות החלטת סוף השבוע של חברת הדירוג הבינלאומית פיץ’ להפחתת אופק דירוג האשראי של ישראל מחיובי ליציב. החברה שלפה כרטיס צהוב ואותתה לקברניטי המשק שמצב העניינים הכלכלי דורש תיקון. המשק עולה כיתה אבל לא בבית ספרנו, אך למרות זאת יש עדיין המשוכנעים שהמדובר באירוע חסר חשיבות כמו סערה בכוס תה (כראוי לחברת הדירוג שמקום מושבה בלונדון). הם ניסו לגמד את החלטת חברת הדירוג והבהירו שהמשק נותר טוב ויציב.

ובכן, המצב חמור הרבה יותר מכפי שמשתקף לדעת הפרשנים. העובדה שלראשונה בעשור האחרון חברת דירוג בינלאומית עושה תפנית שלילית ביחס לדירוג המשק מבשרת רעות. עד היום, ובמיוחד במשבר 2008, פונקנו וזכינו בצדק למחמאות מכל כיוון. אם לא נתעשת, כבר כעת חברות דירוג בינלאומיות נוספות עלולות להצטרף לפיץ’, ובשלב הבא להכניס את דירוג האשראי לאופק שלילי. השווקים הפיננסיים לא ממתינים לפרשנים, וההשלכות כבר ניכרות בשטח. ביומיים האחרונים ניכרת בבורסה לניירות ערך עלייה במדד הפחד והעצבנות, מה שמיתרגם לירידות במחירי איגרות החוב (בעיקר הקונצרניות).

המשמעות המיידית כבר אינה שנויה במחלוקת. שווי הנכסים הסולידיים שבהם מושקעים הגופים המוסדיים יורד, ובעקבותיהם גם שווי הפנסיות. הכסף שלנו המושקע בקרנות הפנסיה, בקופות הגמל, בפוליסות הביטוח ובקרנות ההשתלמות מאבד מערכו. ייתכן שלירידות יש סיבות נוספות, אבל החלטת פיץ’ היא אחת החשובות מהן. ההשלכה הנוספת וארוכת הטווח יותר קשורה לייקור עלויות גיוס ההון בשווקים. היקף חובות החוץ שלנו נאמד ב-700 מיליארד שקל. תשלומי הריבית בגינם מסתכמים ב- 40 מיליארד שקל בשנה ומתקרבים בהיקפם לתקציב החינוך לשנת 2015.

ככל שהדירוג למשק נמוך, כך רמת הסיכון גבוהה יותר, מה שייאלץ אותנו לשלם בעתיד מחירים גבוהים יותר בעבור ההלוואות. בעוגה תקציבית נתונה כמו בכל משק בית, ככל שעלות התשלום לאוברדראפט גבוהה יותר, כך לתקציבים האזרחיים נשאר פחות ורמת החיים נפגעת. התקווה הייתה שפרסום התחזית של פיץ’ הדומה לאזהרת רווח במונחי החברות הבורסאיות תהווה מעין קריאת השכמה. ניתן היה לייחל שהפוליטיקאים יתעשתו, והדבר הראשון שיעשו עם תחילת השבוע יהיה קידום הדיונים והרפורמות בתקציב 2015 .

ראש הממשלה, שר האוצר ושר הכלכלה, שרוממות יוקר המחיה בפיהם, נאלמים כשמדובר בהתגייסות שלא לטובת אינטרס פוליטי, אלא לטובת המשק כולו. ביבי לפתע מוטרד מגורל היהדות לאחר אלפיים שנות גלות, ומשיקולים פוליטיים ציניים העלה להצבעה את חוק הלאום בנוסחו הקיצוני שאילץ את שרי יש עתיד והתנועה להתנגד. עוד נראה כיצד תשפיע ההצבעה בכנסת על החוק, שנדחתה בשבוע, על גורל הקואליציה. כעת ברור שהסיכוי שתקציב 2015 יאושר עד סוף השנה על פי לוח הזמנים המקורי הוא אפסי. המשק, במקרה הטוב, יגלוש לשנת 2015 ללא תקציב מאושר, או במקרה הגרוע המדינה כולה תגלוש לבחירות מוקדמות.