יותר משנה בלי אריק איינשטיין. הרבה כאב נחסך ממנו - מלחמה עקובה מדם בעזה, גזענות מכוערת, לאומנות תוקפנית, ישראל מבודדת, ממשלת עריצים כושלת, והפועל שוב מפסידה. שיריו עוד טריים בזיכרון, אך ישראל היפה שהוא גילם היא זיכרון רחוק, עולם שלא ניתן כבר לשנות.
זוהי לא מכה משמיים, אלא מעשה ידי אדם; של מנהיגים פוליטיים, המנצלים את הסבל והפחד ששוכן עמוק בעם פוסט־טראומטי.
זהו הזמן למחנה "מגילת העצמאות" להתעורר; זהו לא מאבק אבוד מראש, יש בינינו הרבה אריק איינשטיין ואחינועם ניני, ויש כאן אוכלוסייה גדולה, שרוצה להשתייך לעולם, שרוצה לקצור פירות כלכליים, שיודעת שהערבים הם בני אדם כמונו. שמעון פרס אמר לי פעם: "אתה יודע, דעותינו אולי היום במיעוט, אך יש לנו בן ברית גדול וחשוב: העתיד."
התרעות פיקוד העורף