חברי הכנסת התרוצצו מצד לצד במליאה, חלקם פטפטו זה עם זה, אחרים נכנסו ויצאו חסרי סבלנות. אווירת סוף קורס שלטה בהיכל. זה היה היום האחרון של הכנסת ה-19 . קודם דנו במליאה בתיקון לחוק מימון מפלגות, אחר כך בחוק המסתננים ולבסוף אחרי השעה תשע בערב עברו לדון בחוק פיזור הכנסת. חברי כנסת מהאופוזיציה ניצלו את ההזדמנות לזמן מסך והתנגדו לחקיקה.
סגן השר אופיר אקוניס הפיק את מלוא ההנאה מרגעים נוספים של הצלפה באופוזיציה מטעם הממשלה ובתוך כל ההמולה צדה עיני שר אחד יושב, רכון מעל ניירת, משקפיים שחורים עבי מסגרת שמשווים לו מראה מבוגר מכפי גילו. השר גלעד ארדן עובד. כל העולם רוקד סביבו והוא בתוך בועה שקטה, מנקה שולחן. זו לא הפעם הראשונה שניתן להבחין מיציע העיתונאים או מישיבה בכיסאות בוועדות הכנסת שארדן הוא האדם העובד.
ארדן סיפר לי פעם שבקדנציה הקודמת שלו בתור השר להגנת הסביבה, הוא ״חשש״ שהסגנון המכיל שלו, האופן שבו עבד בשיתוף פעולה עם ארגונים ירוקים, יהיה בסוף בעוכריו. ומדוע? אם אתה זורם עם החברים הירוקים וכולם מכירים לך טובה, אז אין כותרת בעיתון. רק דרמה, מאבק ציבורי ואגרסיות מסדרות לך אייטם בחדשות. ובכן, השר ארדן, אחרי קדנציה לא מספיק ארוכה כשר התקשורת ועל קצה המזלג במשרד הפנים, הנה, קיבלת כאן כותרת טובה.