תשכחו רגע מהבחירות. בוושינגטון פורסם דוח המפרט את האורח שבו נלחם הסי־איי־אי בטרור באמצעות עינויי אסירים. הדוח חשוב, אבל חשובה ממנו החשיפה. ויותר משחשובה החשיפה, חשובה העובדה שהוא נחשף בידי נציגת הממשל, הסנטורית הדמוקרטית דיאן פיינשטיין, ראשת ועדת המודיעין של הסנאט, יהודייה למי שזה חשוב לו.
הנשיא אובמה קרא לדברים בשמם: עינויים. אחרי שנכנס לג'וב חיסל את התוכנית. הימין האמריקאי כמובן התייצב לצד בוש ("לא ידעתי"), צ'ייני ("כן ידע") ושות' (היה הכרחי). ומי מאושר מפרסום הדוח? נכון. הימין בישראל. החשבון הוא לא גילוי אמת על מנת להיטיב דרך, אלא גילוי הוכחות נגד ארצות הברית בנושא זכויות אדם. פוטנציאל לתביעה נגד מעורבים אמריקאים בבית הדין לפשעי מלחמה בהאג יצנן את התמיכה של ארה"ב בהליך הזה נגד ישראל. פה ושם יש בישראל ניצוצות אור כמו העמדת לדין של חיילים שסרחו, אבל עינויים? אצלנו? בישראל כאמור אין תיעוד חקירות. ואם היה כזה, הימין בכנסת וברחוב היה מתקומם: רק?!
התרעות פיקוד העורף