שם המפלגה הנבחרת לא מצביע בהכרח על יושר תקשורתי ועל הצבעה מושכלת, אלא על דפוס הצבעה שבטי חמולתי. משהו כמו: לא משנה מה ילד יום, הקול שלי מגיע מהקרביים, לא מהראש.
כולם. את כל אלה שיצביעו לגוש המפלגות המתנגדות לליכוד, לבית היהודי, לש"ס, לחרדים ולליברמן - וכל עיתונאי חילוני מקצועי ורציני נמצא ברשימה הזאת. להבדיל מהאזרח הממוצע הוא מכיר את מפלגות הימין ואת המתחזות למרכז, ויודע מה עוללו ומה יעוללו. יש תמיד יוצאים מן הכלל, אבל עיתונאי חילוני טיפוסי לא יצביע למשל לבית היהודי. גם לא (כולל עיתונאים ב"ישראל היום") לליכוד, משום שהוא מבין את ההשלכות של גוש לאומני. הוא גם לא יצביע לליברמן, האיש, התיק והשטיק. גם לא לש"ס או לחרדים. אפילו לא לאלי ישי.
בכלל, כשהימין מקונן על התקשורת השמאלנית הוא צודק. מבחינתו כמובן. אך מרבית העיתונאים הם קודם כל ציניים, אחר כך חלשי אופי ורק אחר כך שמאלנים בארון.
התרעות פיקוד העורף