הייתי שמח להכיר את הלארג'ית הזאת, שבזמן שדור הביניים נאנק תחת יוקר המחיה, היא מרשה לעצמה להזמין הפוך לשניים, על חשבונה, גרה בדירה שכורה, ממש קרוב לדרך השלום, ובין לבין מדליקה מזגן, “כי איזה חום", בקיצור, הסתדרה לה על דירה שכורה, ממוזגת, במרכז תל אביב, "קרוב לדרך השלום", למה לא. אני לא זוכר אף בחורה שהזמינה אותי לקפה הפוך, ואם הייתה מזמינה, כזקן חדש, ודאי הייתי מלין שאני מעדיף חלב סויה, ואז נזכר שכבר לילה, ואני בכלל לא שותה קפה, כי אז אני לא נרדם, ואגב החום, לי אף פעם לא חם מדי, דווקא נעים לי, ומזגן עושה לי צמרמורת, ואם הייתה מציעה “אולי נלך לחדר, אם אתה רוצה אתה יכול להישאר פה גם לישון", הייתי מסרב כי אני לא מצליח להירדם במיטה זרה. ואולי היה עדיף כבר מתחילת הערב לבשר לה, ישירות ונחרצות, חמודה, עלי אל תבני.