לקבל מנדט להרכיב יחד ממשלה. הוא ראש ממשלה, כחלון שר אוצר.
במקור, הוא יכול היה להיות עכשיו דרייפוס. הנה הם שוב מנסים לעצור אותי, כפי שהם עושים בכל קמפיין. המשטרה היא שהביאה לאריה דרעי 17 מנדטים
על הפרשה עצמה אין מה להוסיף כאן. היא מרוחה לאורכם ולרוחבם של כל העיתונים, האתרים והערוצים. פאינה קירשנבאום היא האדם הכי קרוב לליברמן
בישראל ביתנו. אשת אמון של ממש. דוד גודבסקי (דאוד), ראש מטה ישראל ביתנו, הוא יד ימינו של ליברמן. נכון לשלשום, ליברמן נותן אמון מלא בשני אלה. "אם פאינה ודאוד הם החשודים, אני רגוע", אמר בפורום פנימי של המפלגה. הוא רגוע כבר הרבה זמן, ליברמן. הוא נולד רגוע. זה מה שמאפשר לו להיות
העיקר להטביע עליו חותמת של "כתב אישום". אחריהן, שום דבר לא קרה, כתב אישום לא הוגש, ומזרחי מחל על העלבון.
מה אני מנסה להגיד כאן? גם אני לא באמת יודע. לא, אני לא מתפעל מההתנהלות של אביגדור ליברמן לאורך השנים. אם הייתי יושב בחבר השופטים של הוועדה הווירטואלית לטוהר המידות, לא הייתי תומך בהענקת פרס אביר השנה לאיווט שלנו. מצד שני, אין ספק שהאיש עובר מרדף מאורגן לאורך קרוב ל-15 שנה.
נתניהו, שמעסיק (האמת היא שהמעסיקה היא רעייתו) יועצים אסטרטגיים לפתרון משברים תקשורתיים בעלות של מאות אלפי שקלים, לא משלם להם פרוטה, אבל דואג להם להכנסה בקמפיין של הליכוד ומסייע למשרדים הפרטיים שלהם לשגשג דרך לקוחות שזורמים מכיוונים שונים? שעיה סגל עוד חי וקיים בינינו, והוא יוכל לספר איך בפעם היחידה שנתניהו שילם לו כמה פרוטות בבהילות (לאחר שאילתה שהגשתי), מיהרה הגברת נתניהו לשגר שליח מטעמה לביתו של סגל האומלל, כדי לגבות את הכסף בחזרה במזומן. התועמלן התורן עכשיו הוא ניר חפץ, שלא מקבל תשלום כלשהו, אבל מוגדר כיועצם של בני הזוג נתניהו ומתראיין תחת התואר המהולל הזה בכל אמצעי התקשורת. הכל חינם, אין כסף. גמילות חסדים של ממש. עבודות שירות למען הציבור.
בסך הכל, לבנימין נתניהו יש ימים לא רעים. המומנטום החיובי שלו בנתונים האישיים נמשך. אחד היריבים הכי מפחידים שלו חטף חבטה שיכולה להתברר כנוקאאוט. מצבו היום טוב בהרבה ממצבו לפני שבועיים-שלושה. זה עדיין לא מרגיע אותו. בניגוד לליברמן, נתניהו לא רגוע ולא יהיה אף פעם רגוע. אנשיו הקרובים מנסים להרגיע אותו ולהפציר בו ולהוכיח לו שיש לו סיכוי לא רע להרכיב גם את הממשלה הבאה, אבל הוא ממשיך לסבול. אם זה היה אפשרי, היה מתחרט על הכל וחוזר לחיקה החמים של הקואליציה הקודמת, גרועה ככל שתהיה. קמפיין זה יותר גרוע. בקואליציה רוב החברים היו נגדו. בקמפיין כולם נגדו, וחוץ מזה, אפשר להפסיד.
האחרונים האפשרות הזו מקלישה מעט, אבל היא עדיין קיימת. עוד יש מצב שנתניהו לא ירכיב את הממשלה הבאה. אני יודע שזה נשמע משהו על-טבעי,
האמריקאי. דברים שאמר יעלון בחוג סגור, בשיחה עם תלמידי ישיבת "מקור חיים" בגוש עציון. הוא נשאל מדוע ישראל לא בונה יותר בשטחים, וענה שהבעיה היא ממשל אובמה, אבל אל דאגה, נצח ישראל לא ישקר, ממשל אובמה, אמר יעלון, לא יהיה קיים לנצח וכשיעבור מן העולם, תחדש ישראל בנייה נמרצת בכל מקום לתפארת מדינת ישראל ומתפקדי הפריימריז בליכוד (תוספת שלי).
משה כחלון מתקדם יפה ובשקט. ביום שלישי הציג את מייקל אורן (רכש משובח), אתמול את אלי אללוף (רכש יוקרתי), בקרוב יוצג גם יואב גלנט. כחלון היה מעדיף את מאיר דגן, אבל דגן מתמקד כעת במצבו הרפואי ואין לו כוונה, כנראה, להצטרף לקלחת הפוליטית. בין דגן לכחלון נרקמה ברית אמיצה בחודשים
לסחוף בכריזמה רטורית ופאתוס המונים משופשף. הוא בסך הכל משה מגבעת אולגה, שמדבר עם האנשים בגובה העיניים, בלי טלפרומפטר, בלי דפי
מסרים, בלי תרגילים מילוליים. זה הוא, זה מה שיש. האנשים שלו מאמינים שזה מספיק.
הם עשו לנתניהו תרגיל יפה השבוע. במבוא לפוליטיקה ישראלית לומדים מה עושה נתניהו בכל קמפיין, כשמגיעים לרגעי ההכרעה. הוא שולף את הקלף הכי
משומש והכי בדוק שיש לו, את ירושלים. כך ניצח את פרס ב-96', ועל זה הוא תמיד הולך ברגע האמת. הרצוג ולבני רצו לפתות את ביבי לשלוף את האס השחוק הזה כבר עכשיו, בהתחלה. שיישחק עד יום הבוחר.
לישראל מה לחפש באל-עיזריה וגם לא במחנה הפליטים שועפאט. זה מיותר, זה יקר, זה מסובך וזה הרבה יותר נטל מנכס. הבעיה היא, שאם הם יגידו את הדברים האלה בציבור, המתפקדים יעיפו אותם.
נדמה לי שכדאי לספור את יאיר לפיד. הוא עושה עכשיו מה שהוא יודע לעשות הכי טוב: קמפיין. לפיד שורף את השטח. כמעט כל הסקרים מנבאים לו 11 מנדטים, וזה מספר יפה בהתחשב במה שעבר עליו ובקדנציה האיומה באוצר. לפיד הביא רכש טוב אחד (חיים ילין), יש לו הכי הרבה כסף והוא יודע לעבוד בשטח. הוא יטפס עוד שניים-שלושה מנדטים לאזור ה-13 עד 14, הוא יוכל להכתיר את הבחירות האלה כהצלחה מסחררת.
הוא מת להיפטר מאורי אריאל. בנט יודע שהוא מאבד מנדט, אולי מנדט וחצי אם אריאל פורש, אבל מצד שני הוא יכול להתחזק מכיוון המרכז והוא נפטר מהמשיחיות המטורללת של העניין שמכונה "רבני תקומה". בינתיים אריאל נשאר, אבל הרבנים עזבו. זה הדבר הכי רע שיכול היה לקרות לבנט. הרע מכל
העולמות. אגב, שום דבר לא סופי והכל הפיך, בינתיים. בנט שורף את רשת האינטרנט, המפקד האינטרנטי שלו הוא הצלחה אדירה, הבית היהודי רצה חזק
מאוד בשטח, ואם ראש הממשלה הבא יהיה נתניהו, טובים הסיכויים של בנט להיות שר הביטחון. שלא תגידו שלא ידעתם.
בטח כבר הספקתם לשכוח, אבל היה גם משהו עם מונופול הגז השבוע. בניגוד להרגלי, אני חושב שטוב עשה נתניהו שהחליט לבדוק את העניין לעומק וטוב
עשתה מנכ"לית משרד האנרגיה של סילבן שלום ששיגרה מכתב תקיף לממונה על ההגבלים העסקיים והזהירה מפני "נזק חמור למשק". נכון, מונופול גז זה
דבר מסוכן וצריך לפעול לנטרולו. יש הרבה דרכים לעשות את זה. התנפלות פרועה, ג'יהאדיסטית, על מי שהשקיעו מיליארדים ומצאו גז, היא דבר מסוכן עוד יותר. לפחות לדעתי. בקצב הזה בקרוב באמת לא יימצא אף אחד שיסכים להשקיע במקום המטורלל שלנו.
התרעות פיקוד העורף