אם אכן תתממש הצהרתו של סאיב עריקאת והיום תוגש הצעת ההחלטה הפלסטינית למועצת הביטחון, היום הזה יירשם כהתחלת נכבה פוליטית של הנהגת הרשות הפלסטינית - אסון מדיני שאבו מאזן ועמיתיו להנהגה יצרו במו ידיהם והנחיתו על העם הפלסטיני בכוונה, ביודעין ומתוך עוצמת חולשתם.
מבחינת שאיפות העם הפלסטיני, הפנייה למועצת הביטחון פירושה נסיגה אסטרטגית במאמצים לקדם את עניינם ופגיעה אנושה בסיכויים להסדר כלשהו.
אפשר להבין את האכזבה והתסכול שאבו מאזן חש לנוכח שנים של קיפאון בתהליך ושיתוק בערוץ ההידברות עם ישראל. גם בישראל יש לא מעטים המטילים על ראש הממשלה בנימין נתניהו את האחריות לקיפאון. אבל כל זה לא מצדיק מאמץ אובססיבי שמטרתו המוצהרת לגייס את מועצת הביטחון כמנוף לקידום הקמת מדינה פלסטינית וזאת בעת שמעמד המועצה נמצא בשפל חסר תקדים והיא הפכה לזירת התגוששות בין ארה"ב ורוסיה כמו בימים הרעים של המלחמה הקרה.
במו ידיהם הרחיקו הפלסטינים את הסיכויים לחידוש התהליך והפכו לנלעגת הצעת החלטה הקוראת להסדר סופי בתוך שנתיים.
התרעות פיקוד העורף