בדצמבר 2012 הלך יאיר שמיר לערוץ הראשון ואמר בראיון פומבי ראשון אחרי הצטרפותו למפלגת ישראל ביתנו: ״ודאי שאני אהיה שר כי אנחנו ננצח במלחמה״. בהמשך התראיין בעיתונות ופירט: ״בביטחון יש אותי ואת אהרונוביץ'. בתחום הכלכלי אין אנשים עם הרקע שלי״. אתה מעלה בדעתך שלא תהיה שר? הוא נשאל. ״לא. אם תקום ממשלה בראשות נתניהו אני לא מעלה בדעתי כזה דבר״.
ובכן, איך מרגיש השר שמיר לגלות בבוקר דצמבר קר אחד שלא רק שחימם את כיסא שר החקלאות במשך זמן קצרצר, ולא ממש השאיר חותם על הרפתנים ומגדלי הפרחים, אלא גם שאנחנוניקח מהתקופה הזאת את זיכרון העלבון שהטיח בחקלאים המסורים של הנגב המערבי וגם את כך שמאחורי גבו, על פי החשדות, התנהלה יחידה של שחיתות ממוסדת? היה שווה למנף את שנות המוניטין הרב לתוך שנתיים למרגלותיה של האישה החזקה של המפלגה?
התרעות פיקוד העורף