מי שלא בודק בציציות, ימצא שרוב החילונים דווקא מקיימים שבת כהלכתה. בינינו, גבר: אם במשך השבוע אתה טרוד בעבודה ובהגיע שבת בבוקר אתה
אתם מוזמנים אלי לארוחת שבת: הילדים יושבים סביב שולחן שעליו יהיו לפחות חמישה סוגים של "ראשונות" ושלוש עיקריות: אחת בשר, אחת דגים - ובשנים האחרונות נוספה עוד אחת - בשביל הצמחונית. לרוב יהיה על השולחן גם בקבוק יין ולעתים קרובות ישבו סביבו גם אורחים - ממשפחה ועד לחברים. הטלוויזיה תשולטט לאחד מערוצי הרדיו: זה שמשמיע רק מוזיקה ישראלית או ההוא עם השירים הישנים שאנחנו אוהבים, והנייד לא יימצא בסביבה אלא
אם כבר משחקים בהתנשאות, אני רוצה לנתח את מצבו הנפשי המורכב של חובש הכיפה הסרוגה שקורא לי לקדש את השבת: שילוב של אמונה, מסורת וסגנון חיים מודרני יוצר קונפליקט אצל חובשי הכיפות הסרוגות. הם היו איתנו בצבא, ריירו על החברות השוות שלנו שהיו מגיעות לבקר בשבתות
במכנסיים קצרים וגופייה, טיילו איתנו בחו"ל, למדו איתנו באוניברסיטה והם חולקים איתנו את מקומות העבודה. החיכוך הזה יצר סקרנות בריאה אבל גם
לצערי מדובר בחרב פיפיות (אם יורשה לי דימוי מספר שופטים): אחרי שאנחנו כבר לא נהיה פה, לא תוכלו למכור לאישה החסודה "ישיבה במשרד" בתל אביב בתשע בערב רק כדי לתת את עיניכם בריבות נאות שמכוסות במעט מאוד בד (וגם זה, ר"ל, שעטנז). אתם קולטים כמה רע יהיה לכם פה אחרי
שתביטו במראה ש"אתם מציבים מול פנינו" ותגלו שם רק את עצמכם?
התרעות פיקוד העורף