אי אפשר שלא להיות מוכי תדהמה מפעם לפעם מהאטימות הבלתי נסבלת לרגשות הפרט של בתי המשפט ומערכת המשפט. אם אטימות זו הייתה תוצאה הכרחית של הליך שיפוט הוגן וסביר או של פעולה על פי החוק, אפשר היה לקבלה בסבל ובהסכמה. אולם אין היא נופלת בקטגוריה הזו. לא מעטים המקרים שאטימות זו היא פרי שיפוט שגוי תוך ניתוק מוחלט מהמציאות, כאילו עקרונות המשפט, מהמופשטים ביותר, נוסקים להם מעלה מעלה אל מרום הרקיע והופכים את כולנו כאן למטה לחסרי ערך וחשיבות.
אטימות זו הגיעה למלוא עוצמתה בכל הקשור בהגנה על יוצר הסרט "ג'נין ג'נין", הגנה כמעט אבסולוטית, המוענקת לו בתואנה של שמירה על עקרון חופש הביטוי. חופש הביטוי אין משמעו, לא על פי השכל הטוב ואף לא על פי עקרונות המשפט, שניתן לעשות בו שימוש כדי לרמוס את הערכים הקדושים למדינת ישראל; אין משמעו שמותר ללבות שנאה של פלסטינים מול יהודים אשר תניע אותם לביצוע מעשי רצח; ואין משמעו חיזוק התשתית האידיאולוגית של ארגוני הטרור הפועלים נגד ישראל, ואף לא של רמיסת רגשות המשפחות שיקיריהן הקריבו את חייהם למען המדינה.
מאז שכבוד השופטת בדימוס דליה דורנר קיבלה את החלטה המתירה את הקרנתו של הסרט "ג'נין ג'נין" וזכתה להערכת מעטים, החיילים והמשפחות הפגועים מנהלים מאבק משפטי ערכי ומוסרי, בעל חשיבות עליונה, כדי למנוע שימוש פסול זה בחופש הביטוי. הם לא מנהלים מאבק עבור עצמם אלא עבור כולנו ועבור דימויו ומעמדו של צה"ל בעולם. אבל הם נתקלים באטימות מוחלטת של מערכת המשפט ובהיעדר אומץ לב של היועץ המשפטי לממשלה, אשר חושש להתחיל בחקירה מחדש נגד יוצר הסרט.
תורת המשפט חייבת להיות מבוססת על היגיון בריא. סרט הרצוף בשקרים, כפי שבתי המשפט עצמם מעידים, אסור שיורשה להקרנה, כאשר ברור שתוצאת הקרנתו חמורה ביותר בשל החשש שהוא יעודד פעולות טרור ורצח של יהודים בישראל. ממתי אמירת שקרים אמורה להיות מוגנת מכוח עקרון חופש הביטוי? האם אמירת שקרים מקבלת חיסיון, מכיוון שהיא מובאת במסגרת יצירה אמנותית? הקולנוע הוא כלי ביטוי אמנותי רב עוצמה והשפעתו היא דרמטית. שקרים מסוכנים הכלולים בסרט, אסור שיופצו בפומבי.
כיצד יכולים בתי המשפט והיועץ המשפטי לממשלה להגן על מי שמוציא את דיבת צבא הגנה לישראל וחייליו, אשר קיפחו את חייהם בפעולה צבאית, שהיו מצווים לעשותה? אכן, יש מעטים במדינה אשר יגנו על חופש ביטוי קיצוני ומופרז זה, ואף יימצא לכך ביטוי של הערכה בתקשורת. אך זה לא יכול להיות המבחן. החלטותיהם של מערכת המשפט ושל היועץ המשפטי לממשלה בכל הנוגע לסרט "ג'נין ג'נין" וליוצרו אינן מחזקות כלל את כיבוד חופש הביטוי בציבור אלא פוגעות בו. הן יוצרות רתיעה ואף סלידה מהחלתו של חופש הביטוי. זוהי אכן טרגדיה שבמדינת ישראל גם ביטחון המדינה וגם הזכויות הבסיסיות ביותר של ארגונים ופרטים נרמסים מול שימוש מוטעה וקיצוני בחופש זה, פרי עבודתה של מערכת המשפט.
התרעות פיקוד העורף