הציונים שהתקבלו דומים בחלקם לאלו של 2012, אבל בעוד שממוצע הציונים בישראל נמוך מממוצע ה-OECD בשלושת התחומים, הרי שאם בוחנים את הישגי התלמידים לאורך זמן, מ-2006 ועד התוצאות הנוכחיות, רואים שלמעשה בישראל חל שיפור: הממוצע במדעים עלה מ-454 ב-2006 ל-467 ב-2015; בקריאה - מ-439 ל-479, ובמתמטיקה מ-442 ל-470. זה לא מספיק, והדרך עוד ארוכה, אך במקום לחפש אשמים או לייצר כותרות שליליות, עלינו להתמקד דווקא בהיבט החיובי, המעיד על תהליך הדרגתי של שיפור. יש להמשיך ולנקוט את כל האמצעים כדי שבעוד שלוש שנים מקומנו ימשיך לעלות.
מדינת ישראל נחשבת למעצמת היי-טק, חממה לתעשיינים צעירים, שמצמיחה זוכי פרסי נובל, מובילה בתחומי הסייבר, היזמות והחדשנות הדיגיטלית, וזאת למרות מבחני הפיז"ה. נכון שהמבחנים חשובים, אך אינם חזות הכל. על מנת לשנות את הישגי התלמידים עלינו בראש ובראשונה להבין כי אין פתרונות קסם. מדובר בתהליך ממושך, שבו גורמים רבים חייבים לשלב ידיים ולשתף פעולה וכמובן, לנקוט מגוון אמצעים כדי להגשים את המטרות. ראשית, יש לקדם את המורים ואת מעמדם בישראל. עלינו להעריך ולטפח את המורות והגננות בישראל. הן, כמו התלמידים, חייבות לפעול באופן יצירתי, מחוץ לקופסה, באופן שיעודד תלמידים להרחיב אופקים, לנתח ולהבין סוגיות מורכבות.
שנית, בשנתיים האחרונות משרד החינוך הגדיל את ההשקעה בפרויקטי חינוך טכנולוגי, כדוגמת תוכנית "התנסות בתעשייה" בשיתוף התאחדות התעשיינים, ובה חשיפה ועידוד תלמידי התיכון ללימודי מדע וטכנולוגיה באמצעות התנסות בתעשייה, ביקורים במפעלים ולמידה מפי מהנדסים בכירים. זאת כדי לעודדם להשתלב בתעשייה לאחר שחרורם מהצבא.
שלישית, חיזוק תלמידים חלשים כלכלית ודוברי השפה הערבית. אלו גם אלו חלק מהמרקם הייחודי של מדינת ישראל, ואסור לנו כחברה לאפשר את הרחבת הפערים הללו, לרבות פערים מגדריים, שהוצגו אף הם בתוצאות פיז"ה.
דוגמה לכך אפשר לראות בקורס "צועדות קדימה", שמפעילה עמותת תעשיידע בשיתוף עם תוכנית MEPI מבית שגרירות ארצות הברית בישראל: 240 תלמידות כיתה ט' מ-24 בתי ספר, מחציתן יהודיות, מחציתן ערביות, בקורס שמטרתו לקדם שוויון מגדרי ותרבותי, העצמת התלמידות והרחבת אופקיהן בתחום הטכנולוגי.
החינוך הטכנולוגי בישראל נמצא במגמת עלייה, והוא אחד הגורמים המסייעים לצמצום הפערים החברתיים-טכנולוגיים-מגדריים בישראל. אסור להקל ראש בחשיבותו, ויש לראות בו נדבך מרכזי במשק הישראלי. חינוך טכנולוגי והשקעה בטיפוח ההון האנושי אינם בגדר ססמה, ואת התוצאות אנו רואים בשטח עם פריחתם של מיזמים טכנולוגיים רבים בישראל עם מאות תעשיינים ואנשי מקצוע מהתעשייה שתורמים ממרצם ומזמנם יום-יום ומשקיעים בדור העתיד של ילדי ישראל באמצעות חונכות, חשיפה והכשרת תלמידים למקצועות טכנולוגיים. אל לנו לרפות את ידיהם של התעשיינים והמורים כאחד, וכמובן, עלינו להמשיך להשקיע, לקדם ולחנך את ילדינו כי קידמה ולמידה אינן עומדות בסתירה.
התרעות פיקוד העורף