גישור הוא בדרך כלל הליך סמי־משפטי, שנעשה בהסכמת הצדדים. נכון להבהיר כבר עכשיו: הצעת המגשר איננה מנדטורית והצדדים אינם חייבים להסכים לה ולפעול על פיה, בניגוד לפסקי דין של בתי המשפט ושל בוררים. עם זאת, גישור הוא בהחלט כלי יעיל ליישוב מחלוקות ולא פעם הוא משיג תוצאות שהצדדים מסכימים עליהן. ההסכמות האלה מקבלות תוקף של פסק דין, בכפוף, כאמור, להסכמת הצדדים.
אף על פי שלטעמי עדיף היה שבג"צ יורה לשר הבריאות להעניק רישיון מתאים לשערי צדק, ובנסיבות העניין לבטל את הרישיון הקיים להדסה, ההחלטה שלו לכפות הליך של גישור על הצדדים איננה בלתי סבירה ובית המשפט הוכיח שהוא מעדיף את שיטת השלבים ולא את שיטת ה"זבנג וגמרנו" - משום שאם הליך הגישור ייכשל בסופו של דבר והנושא יחזור לשולחנו של בג"צ, כי אז האופציה לכפות על שר הבריאות והממשלה מתן רישיון מתאים לשערי צדק עדיין עומדת בעינה. אך עדיף, כאמור, שהצדדים יגיעו להסכמות מהותיות ללא צווים של בתי המשפט.
בג"צ בהחלט הוכיח בגרות ושיקול דעת בהחלטתו, וקשה לטעון שהוא התעלם מהמצוקות הנוראיות של הילדים החולים ומשפחותיהם, כפי שטוענים אחדים מהמעורבים. נוסף לכך, ככל הנראה הליך הגישור יתחיל כבר מחר והוא בהחלט יכול להסתיים תוך יום או יומיים.