בכל שנה מחדש, סביב הימים האלה, נשמעת הקינה כי המסרים מהטראומה הלאומית הזו לא נטמעו. הפינות עוגלו כל כך, עד שהמעגל כמעט נעלם. אלה שרצו להשיג אחדות בעם, פועלים בטעות לאחידות העם. אחדותנו לא תושג בכך שנתחבק כולם בכיכר בימי השנה תחת מסרים חלביים ושטחיים, אלא בכך שלמרות שלא כולם יגיעו לכיכר, עדיין נישאר אחים ונעשה מאמץ משותף לא לחרוג מגבולותיו הלגיטימיים של הוויכוח. הגיע הזמן להפסיק להיתמם. להיצמד לאמת. לחדד את המסרים, וגם את המחלוקות. הגיע הזמן להפנים שאנחנו עם מפולג, שיעשה מאמצים לחיות ביחד, עם המחלוקות.