קשה להאמין אבל ביבי נתניהו מתנועע פה על סירה רעועה על מים סוערים כבר משנת 1996. הימים ימי פוסט־רצח רבין, והסיכוי שביבי ינצח את הבחירות מול שמעון פרס היה אפסי. חלפו כמה ימים, ביבי ניצח על חודם של קולות ספורים - וכך התחילה הסאגה שתימשך לפחות 21 שנה. ביבי התקבל כטירון, אבל הוא בנה לו דרך שהשאירה אותו בעניינים גם כשלא היה בשלטון, כשמפלגות המרכז והשמאל טמנו אז וטומנות עדיין את ראשן בחול, עד לכישלון הבא. ובכלל, השמאל ממשיך לאכול את הפיתיון של הימנים, כמו במקרה של החוקים האחרונים בכנסת, כשח"כים אפורים משני הצדדים מבזבזים שלושה ימים ושלושה לילות על שלושה חוקים שאיש לא מבין אותם.
לבנו עם הוריו של יאיר. עם כל הצרות שיש לביבי מבית ומחוץ, יש לו עדיין תפקיד מהקשים בעולם. אבל במקום להמשיך בסבב הפגישות שלו עם גדולי העולם, הוא עומד ליד המיקרופון של לשכתו ונאלץ להסביר בשפה של בית משפט שזה רק מעשה שובבי של ילדים ושבכל הסיפור הזה אשם האלכוהול. כן, האיש שמכנים אותו “המסבירן הטוב בעולם" מנסה להסביר את ההתנהגות של בנו וחבריו, משהו שהופך להיות סדרתי ואשר מתאים יותר למדינות כמו לוב ולשכנות נוספות שלנו.
אם נסתכל על כל הפרשה הזו בעיניים מפוקחות נראה שלא היה פה משהו היסטרי או מאיים, שהרי אין שום דבר היסטרי או מאיים בשלושה ילדים שיצאו לבלות במקומות לא הכי סימפטיים ושגילו כמו כולם שכאשר נכנס יין - יוצא סוד. נכון, יש כאלה שטוענים שיאיר עדיין ילד, אבל יש לי סיפור בשבילכם: בגיל של הילד הזה יש לנו מפקדי טייסות וסטי"לים ומנהלים של חברות הייטק. ואם נחזור לרגע לפוליטיקה - בשמאל או במרכז חוגגים כל סיפור כזה כאילו זכו עתה בלוטו, אבל בסופו של עניין, כשמגיעים ליום הבחירות, התוצאה לא מפתיעה. כנראה שצריך למצוא פטנט חדש שיצליח לסבול את העניין.
התרעות פיקוד העורף