אבל אנחנו צריכים לזכור שהאיש החוגג את חירותו (הוא מעריך, ובצדק כנראה, שלא יקבל עונש מאסר לאחר ההרשעה במעשה מגונה) הוא בכל זאת מישהו שגם הורשע. שעשה מעשים שלא ייעשו, שחלק מזמנו של קצין בכיר מאוד בתפקידים משמעותיים מאוד – הוקדש ליחסים, בלתי הולמים, עם פקודות וזוטרות. שמרות בארגון - לפחות מוסרית - יש גם בין בכירים שאינם מפקדים באופן ישיר על זוטרות, ולהפך. ובעיקר, שמה שלמדנו בשנים האחרונות הוא שבתקופה שבה נעשו המעשים הייתה במשטרה נורמה בלתי מתקבלת על הדעת של יחסים בין קצינים לשוטרות, ושרבים מהקצינים האלה הודחו מהמשטרה. ניסו שחם אולי ניצח בבית המשפט, אבל ממש אין לו, ולתקשורת, סיבה לחגוג.
התרעות פיקוד העורף