מאיר שלי היה איש של עקרונות, אפילו בדברים הקטנים ביותר. הכל היה חשוב בדיוק באותה מידה. כשרכשתי צלונית לרכב, שבצד אחד שלה היה מודפס באותיות גדולות שם החנות, אסור היה בתכלית האיסור להניח את הצלונית כשצדה המודפס בחזית השמשה הקדמית. "למה שאני אעשה להם פרסומת?" הוא אמר. גם אם היינו חונים בחניון נטוש או במדבר סיני כשהמכונית שלנו היא היחידה בטווח של אלפי קילומטרים, ונפש חיה לא עברה שם, הוא עדיין היה טורח להחליף צד לצלונית.