המצב הנוכחי הוא כמו רולטה: אין לדעת מי הפעוט הבא שייפגע

זה כשנתיים אני מנסה בכל כוחי לחוקק את חוק המצלמות, שלפיו בכל מסגרת חינוכית פרטית, פעוטון או משפחתון, יותקנו מצלמות שיתעדו את הנעשה בגן. ההצעה נתקלת בהתנגדות קשה מצד גורמים משפטיים בממשלה, שקובלים נגד הפגיעה האפשרית בפרטיות ולכן בולמים את קידומה. ממש עולם הפוך: הזכות לפרטיות אינה גוברת על החובה לשמור על ביטחונם ושלומם של הילדים, ומאחר שהנתונים מלמדים כי מדובר בתופעה קשה וגם רחבה, מחובתנו להבין כי הכרח הוא לקבל את ההצעה, תוך ניסיון מקסימלי למתן ולמזער את הפגיעה האפשרית בפרטיות. אני מכבד את היועץ המשפטי לממשלה, אך הוא טועה כאן. אי־הכרעה בין הערכים המתנגשים מביאה להפקרת הילדים וסיכונם על מזבח הזכות לפרטיות.

היה בלתי אפשרי להסתכל בעיניהם של הוריה של יסמין וינטה ז”ל בדיון בכנסת שאליו הגיעו לאחרונה. על מנת שהורים נוספים לא ייאלצו לעמוד במקום דומה, על הממשלה לקדם את חוק המצלמות ואת הפיקוח על המעונות והפעוטונים. כל שבוע שעובר ללא מצלמות וללא פיקוח, הוא שבוע שבו מפקירה ממשלת ישראל את ביטחון הילדים.