התוכנית לשיקום משק המים שאושרה לאחרונה על ידי הממשלה כוללת את הכפלת ההתפלה עד שנת 2030, המשך קמפיין העידוד לחיסכון ושיקום שבעה נחלים בצפון, אך אינה כוללת כל התייחסות למצב החקלאות ולפיצוי החקלאים. הדבר לא מפתיע ומצביע על מגמה עקבית של הממשלה שלאורך כל כהונתה הוציאה מסדר העדיפויות שלה את החקלאים ואת החקלאות ושמה אותם במקום האחרון.
החלטת מועצת רשות המים ופקידי האוצר לקצץ במכסות המים לחקלאים ללא כל כוונה לפצות אותם על כך היא המשך ישיר בהתנהלות הכושלת של הממשלה שהוציאה את נושא המים מפיקוח של ועדת הכספים. משרד החקלאות הפך להיות גוף חסר שליטה המנוהל בחוסר מקצועיות ובחוסר שיתוף פעולה עם החקלאים. יש להחזיר את הפיקוח לוועדת הכספים ולעמוד על כך שהחלטת הממשלה בדבר דיווח שנתי בנוגע למשק המים, אכן תתקיים הלכה למעשה.
האחריות לפתרון המשבר במשק המים מוטלת על הממשלה והכנסת. שר החקלאות צריך להציב קו אדום וברור בנושא על מנת להבטיח את המשך קיומה של החקלאות, את רמת אמצעי הייצור ואת עתיד החקלאים. אין מדינה ללא אדמה, ואין אדמה ללא חקלאות והתיישבות. זו תמצית הציונות.