כל עוד הוא פועל למימוש דיפרנציאלי של עקרון השוויון בפני החוק, וכל עוד אלו התומכים בו רוצים בתיקון נקודתי לחוק הפונדקאות ללא מהלך כולל של הפרדת דת ממדינה, הם אינם מקדמים שוויון זכויות, אלא מבקשים להצטרף לקבוצה מפלה שאינה מופלית בעצמה. היעדר ההכרעה בשאלת הפרדת הדת והמדינה בישראל, והסדרת היחסים בין השתיים באמצעות הסכמי סטטוס־קוו ארעיים, מקשה על ניסוח מדיניות שיטתית לכאן או לכאן, ועל כן כל סוגיה נפתרת באופן נקודתי ושרירותי. זכויות אזרח מלאות לקהילה הלהט"בית, כמו גם למיעוטים פוליטיים אחרים בישראל, יושגו רק כאשר תופרד הדת מהמדינה, והשרירותיות הקיימת בהסכמי הסטטוס־קוו תוסדר בחקיקה.