אני מגדיר את עצמי אזרח נאמן למדינת ישראל. זו המדינה שלי. ואחרי 18 מסעות בעולם למען חיזוק הקשר, וגם כדרוזי שנלחם בתופעת ה־BDS ברחבי העולם ולמען בטחון ישראל – אני חוזר הביתה עם הראש למטה. אני רואה אפשרות סבירה והוגנת, מפייסת ולא מבדלת, בכינוס של פרלמנטרים, משפטנים ואנשי רוח שיידרשו - על ידי החלטה של הכנסת - לניסוח תיקון בחוק הלאום. לא לבטל אותו, אבל לעדכן.
הם יוסמכו להניח אותו על שולחן הממשלה או הכנסת, בקדנציה הזאת או בבאה, ייתכן כי התיקון יוסיף את התיבות “שוויון לכל”, יתכן שיוסיף “ולפי מגילת העצמאות”, ייתכן שיוסיף או יגרע משהו שאינו פוגע במהות של ישראל כמדינת הלאום היהודי, והיא אכן מדינת הלאום היהודי. כך יבטיח כי חוק הלאום יילמד בכל בתי הספר של מדינת ישראל כאבן יסוד לחינוך לאזרחות, על דעת כל אזרחי המדינה.