כשאישרו אתמול למדינה להרוס את בתיה הדלים של קהילת חאן אל־אחמר, ניסו שופטי בית המשפט העליון לשוות אצטלה של חוקיות לפשע מלחמה שהתירו. אלא שפשע נשאר פשע, והעברה כפויה של תושבים מוגנים בתוך שטח כבוש היא הפרה חמורה של המשפט הבינלאומי. בניסיון להצדיק לעצמם או לעולם את הפשע הזה, יצרו השופטים בפסק דינם עולם דמיוני, שבו מתקיימת מערכת תכנון שדואגת לפלסטינים, או לכל הפחות מתחשבת בצורכיהם.
חבל שהשופטים לא הטריחו את עצמם לנסוע אפילו את המרחק הקצר מאולם בית המשפט לחאן אל־אחמר, כדי לראות איך באמת חיות קהילות פלסטיניות בשטחים שבהם לקחה לעצמה ישראל את כל סמכויות התכנון; ולהבדיל, לראות כיצד חיים שם המתנחלים.
התרעות פיקוד העורף