ההתרברבות של מפקדי הצבא מזכירה את הימים שלפני מלחמת יום הכיפורים

לא הייתי צריך להתאמץ כדי לזכור היכן קראתי לפניכן דברי רהב כאלה, מהולים בכיסוי ישבן, שהתגלו בדיעבד כחסרי שחר. במלאת 45 שנים למלחמת יום-הכיפורים רציתי להביא בפני הקצין הבכיר בפיקוד הצפון ובפני מפקדיו את דברי הרמטכ"ל, דוד אלעזר בראיון לעיתון "ידיעות אחרונות" במרץ 1972, בהקשר לאפשרות הקמת ראש גשר מצרי על התעלה. אלעזר הכריז אז: "בטוחני כי הגשר הנ"ל יישאר בסופו של דבר בלי ראש... בחלק ניכר מהמקומות שהם יצלחו לא תהיה להם אפילו הצלחה ראשונית". שנתיים בדיוק לפני סיום מלחמת יום-הכיפורים אמר קודמו של אלעזר, חיים בר-לב, בראיון לגל"צ, כאשר נשאל על אפשרות צליחת התעלה ע"י המצרים: "המצרים עצמם יודעים שאין בכוחם לעשות זאת... בין רצונם וכוונתם של המצרים ובין יכולתם לעשות את זה הפועל – המרחק גדול".

איומיהם של קצינים בכירים בצה"ל על החיזבאללה כיום נלעגים וחסרי כיסוי אף יותר מאיומיו של דוד אלעזר בשנת 1972 ומהערכת החסר של בר-לב את המצרים שנתיים לפני כן. רמטכ"ל מלחמת יום-הכיפורים וקודמו העמידו לרשות מדינת ישראל החל מה-6 באוקטובר 1973 את הצבא הטוב ביותר שעמד לרשותה של המדינה מאז הקמתה, כפי שציין אורי בר-יוסף, שחיבר את הספר הטוב ביותר על המלחמה, "הצופה שנרדם". הם עשו כן למרות שרבים מהם זלזלו באויב המצרי, לאור תוצאות מלחמת ששת-הימים, כפי שניכר בדברי אלעזר ובר-לב וכפי שעולה מעדויותיהם של קצינים בכירים, ובהם האלוף אברהם אדן, מפקד אוגדה 162 במלחמה, בפני וועדת אגרנט. ברם, למרות שהמעיטו בערכם של צבאות ערב בין שתי המלחמות הם דאגו לאימונו של צה"ל בהיקף משמעותי ולכן יכול היה הצבא, למרות נתוני הפתיחה הקטסטרופליים שנכפו עליו בתחילת המלחמה, להפוך את הקערה על פיה ולהשיג תוצאה טובה עבור מדינת ישראל בסיומה של המלחמה.

לעומת זאת, צה"ל 2018 הוא צבא שמאחוריו כישלונות צבאיים מהדהדים – במלחמת לבנון השנייה ובמבצע "צוק איתן", שהיו בין השאר תוצאה מהיעדר אימונים בשנים 2000-2006, שהיה בעצמו תוצאה של זלזול ב"תמרון" לעומת "האש", שבעטיו ביצע צה"ל בשנים אלה סיכול ממוקד לחיילות היבשה, אותם הוא מנסה להחיות מאז.

ייטיבו על כן קציני צה"ל הבכירים אם יסכרו את פיהם ויעסקו במה שהם אמונים ואחראים עליו – לאמן את צה"ל בצורה הטובה ביותר לקראת עימות. לו יעשו כן, ספק אם החיזבאללה יוכל לכבוש שטח כלשהו בגליל. תשאלו את מפקד דיוויזיה 5 הסורית במלחמת יום-הכיפורים שחבט את ראשו לשווא בניסיון להתקדם, ולו מטר אחד, בעמק הבכא, שם פגש במפקדים מקצועיים ומנצחים, שאימנו את כוחותיהם ללא הפסק בשנים שלפני המלחמה ולכן הביאו לאפס הישגים של האויב מרגע הישמע האזעקה ביום-הכיפורים ועד הלחימה במובלעת הסורית, 40 ק"מ מדמשק, כמה ימים אחר כך: יאיר נפשי, מג"ד 74 של חטיבה 188, אביגדור קהלני, מג"ד 77 של חטיבה 7, יאנוש בן-גל, מח"ט 7 ורפאל איתן, מפקד אוגדה 36.