פרשת הירצחו של ג'מאל חאשוקג'י עומדת אולי להסתיים יותר מהר מכפי שרבים סבורים. והסיבה? שני השחקניות הראשיות, אמריקה וסעודיה, מעוניינות בכך (למרות שהשחקנית השלישית, טורקיה, מעוניינת בדיוק להפך). אף שכל הפרטים טרם נודעו, לא נותר ספק סביר שחאשוקג'י, מבקר חריף של יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמן, מקורב לאחים המוסלמים ולאלה במשפחת סעוד שהנסיך פגע במעמדם, נרצח כשבא לקונסוליה הסעודית באיסטנבול. כל היתר הוא בגדר שמועות, השערות והדלפות מכוונות.

ברם, הרצח אינו בבחינת אירוע מנותק, שכן בחודשים האחרונים מתקיימת בממלכה הסעודית סדרה של מעצרים נגד גורמים שונים, לרבות עיתונאים, אנשי דת, בעלי הון, פעילי זכויות אדם ואחרים שנחשדים בהתנגדות או בחרחור אווירה עוינת לקו הכלכלי, החברתי והשלטוני של בן סלמן והרפורמות שהוא מתכוון לקדם. אגב, אם לחזור לאירוע במשרדי הקונסוליה, אי אפשר שלא להתרשם שהמעשה התאפיין בשלומיאליות יוצאת דופן מצד מבצעיו.

כישלונות בפעולות מסוג זה ידועים גם אצל מדינות אחרות - רוסיה לדוגמה - אבל במקרה הנדון נראה שהמעורבים לקו במכת ירח, ואולי זה אינו מפתיע בהתחשב באי־הצלחותיה המתמשכות של סעודיה במלחמתה נגד החות'ים בתימן או במעורבותה הכושלת במלחמת האזרחים בסוריה. הצרה היא שכמו בבדיחה היהודית הידועה שמסתיימת במשפט "מה אתה צוחק, הרי השוטה הוא שלנו" - מדובר בנדבך מרכזי במאבק נגד האיום האמיתי על השלום באזורנו ובעולם, איראן.

וזה מה שמנתב גם את הקו המדיני הפרגמטי שממשל טראמפ נוקט מאז שנודע על הפרשה: גינוי חמור, בהחלט. תביעה לחיקור ללא מצרים, בוודאי. עונשים כבדים לאשמים שיימצאו, ללא ספק, אבל לא שבירת כלים מוחלטת כפי שחלק מהתקשורת והפוליטיקאים דורשים. ברור שממשל טראמפ גם אינו מעלה על הדעת לבטל את ההסכם הגדול למכירת נשק לריאד, ולו מסיבות כלכליות אמריקאיות - ויש גם הפרט הקטן של הנפט הסעודי - ובסך הכל הוא גם מברך על הרפורמות שהנסיך מקדם, על אפם ועל חמתם של השמרנים הסעודים, גם אם לעתים בדרכים בעייתיות.

כדאי גם לשים לב למשחק של הטורקים; כפי שכתב אנתוני קורדסמן מחשובי המומחים לאסטרטגיה בארצות הברית וחבר בכיר במרכז ללימודים אסטרטגיים בינלאומיים בוושינגטון, "ברור שטורקיה שיחקה תפקיד חשוב בהסתה ובהכוונה של התקשורת המערבית (נגד סעודיה) - אותה טורקיה שעל פי דוח זכויות האדם של מחלקת המדינה האמריקאית מדכאת יותר אנשים ממה שעושה ערב הסעודית ושהיא המפרה הרציניות ביותר של זכויות אדם, לרבות עינוי עצירים וגרימת היעלמותם". הוא מסכם: "אין סימנים שטורקיה מראה יותר תשומת לב לאסיריה מאשר ערב הסעודית לחאשוקג'י".

כחלק מהמאמץ האמריקאי לבלום את הנשורת השלילית של הפרשה, נפגש מזכיר המדינה מייק פומפאו עם המלך סלמן ועם בנו - לא רק כדי לשאול אלא גם כדי להבהיר להם את העמדה האמריקאית. בימים האחרונים נפוצו שמועות שנמצאה נוסחה שבמרכזה תעמוד הודאה סעודית במה שקרה, אך לא בפרטים או בשאלה מי נתן את ההוראה. אם זה אכן התסריט, יש להניח שיתווסף אליו גם משפט ראווה לאלה שביצעו את הפשע בקונסוליה באיסטנבול.

ישראל איננה צד לעניין, פרט לכך שבגלל השלכותיו האסטרטגיות והגיאו־פוליטיות האפשריות, היא איננה אדישה לתוצאותיו. היא אינה צריכה לנקוט עמדה, אבל יש להניח שהיא מזדהה עם זו האמריקאית. אבל באופן כללי יותר, טוב אם השתלשלות האירועים תפתח לנו, ובפרט לאלה שמשתוקקים שישראל "תשתלב במרחב", את העיניים לגבי דמותו האמיתית של האזור שאנו חיים בו.

פרשת חשוקג'י צריכה לפתוח לנו את העיניים לגבי האזור בו אנו חיים

לא נותר ספק כי העיתונאי הסעודי, מבקר חריף של יורש העצר מוחמד בן סלמן, נרצח כשבא לקונסוליה באיסטנבול. ישראל איננה צד לעניין, והיא גם אינה צריכה לנקוט עמדה