התבוננו לרגע בתמונת המחזור של שלוחי חב"ד בעולם. נו, אתם מצליחים לזהות שם מישהו? חבל לנסות. אפילו אני לא מזהה את עצמי. כולנו שם הרי כל כך דומים. אותה מגבעת, אותו זקן, אותו חיוך, ממש תאומים זהים. אפילו השם שלנו אחיד. לכולנו הרי קוראים "מנדי". אלא שאם תיקחו לרגע זכוכית מגדלת, ותתמקדו בים הפרצופים המחייכים, תגלו שאתם מתקשים מאוד למצוא מכנה משותף כלשהו בין הדמויות המצטופפות בתמונה, לא גיל, לא מוצא, אפילו לא שפה, ובטח לא מקום מגורים: כאן שליח לבן זקן, קשיש, שמאחוריו עשרות שנות שליחות. ולפניו מציץ שליח שחרחר וצעיר, שזו לו שנתו הראשונה בתפקיד.
הנה שליח לעיר גדולה, העומד בראש מוסדות חינוך ענקיים, ניצב כתף אל כתף יחד עם שליח בודד, המחיה קהילה קטנה שבה יש בקושי מנין. שליח שהוא נצר למשפחה חסידית שורשית מדורי דורות, עומד יד ביד עם שליח, חוזר בתשובה טרי. כאן שליח אשכנזי דובר אידיש, מצטופף לצד שליח מבני עדות המזרח דובר צרפתית.
הם כולם רק נראים דומים וזהים, אך מאחורי כל פנים קטנות בתמונה מסתתר עולם שלם מורכב ומיוחד, וכשם שאין פרצופיהם שווים כך אין שליחותם שווה.
רק תכונה אחת מאחדת אותם למקשה אחת. הם כולם שלוחים. כולם נענו לקריאתו של הרבי להקדיש את חייהם ואת חיי משפחותיהם, למען השליחות האלוקית של הפצת התורה והמצוות בכל מקום בעולם, להרבות חסד, באהבת ישראל ובמעשים טובים, לשמר ולהחיות את הזהות היהודית בכל מקום ובכל פינה, ובכך להביא את העולם כולו לשלמותו האידאלית - לגאולה השלמה.
במקום להתבונן בתמונה ולחפש את החבדניק שלכם, הגיע הזמן לשאול את עצמכם "איפה אני בתמונה"? הגיע הזמן להיענות לקריאתו של הרבי שהכריז שכל יהודי הוא שליח ולהצטרף, כל אחד בדרכו, לשליחות להפצת האור בעולם. בלעדיכם התמונה איננה שלמה.
התרעות פיקוד העורף