בחאן יונס צוהלים בתבוסתה של ישראל אבל בלבנון מתכננים. למרבה הפרדוקס, החתירה לשקט בעזה בעבור חופן דולרים במזוודות, שתורצה בצורך להתרכז באיום מצפון, עלולה להביא לכך שישראל תיאלץ בעתיד הלא רחוק להילחם בשתי חזיתות. לנגד עיננו תעמוד אז שוב ההיסטוריה הלא רחוקה של נסיגה מבוהלת מלבנון בשנת 2000 שהביאה זמן קצר אחר כך לפרוץ האינתיפאדה השנייה ביהודה, בשומרון ובעזה. כאז כן עתה, את החולשה של דרג מדיני חסר חיים וצבא נעדר רוח לחימה ותחבולנות, מריחים בכל רחבי המזרח התיכון.
מזכירים לנו את הפעולה שהסתבכה ברצועה לפני כמה ימים כטריגר לסבב האלימות הנוכחי, אך אין לה למעשה כל חשיבות להבנת המתרחש בגבול הרצועה בימים האחרונים. קדמו לה שמונה חודשים של שריפות בלתי פוסקות ששילחו מחבלים פלשתינים בכל רחבי עוטף עזה. גם אלה לא הביאו את הדרג המדיני ואת הצבא, שאמור להגן על אזרחי ישראל, לבצע כל פעולה שתשים סוף לדרום השחור.
אינני חושב שצריך להיכנס לתוך הרצועה ולהתבוסס בה. אני מכיר גם בעובדה שבמדינת ישראל תשע"ט אזרחי ישראל מגנים בגופם ובעסקיהם על חיי חיילי צה"ל, ולא להיפך, כמתבקש. יחד עם זאת הפתרון הזמני לבעיית עזה ולרגיעה בגזרה זו לא כולל ישיבה באפס מעשה או לחילופין את כיבושה המוחלט של הרצועה. בידי צה"ל המון תכניות שמאפשרות להכות בצורה קשה את שלטון החמאס, בלי שרגלו של אף חייל תדרוך במדמנת סג'עייה. על הדרג המדיני להורות לצה"ל לבצע את התכניות הללו. נוהל "הקש בגג", שנועד להודיע לאויב העזתי מהיכן עליו להימלט לפני פגיעת הפצצה של צה"ל, שלמיטב ידיעתי לא הופעל בשום מקום על כדור הארץ, בשום עימות, מבשר על כך שהמצב התודעתי של ישראל ושל צבאה נמצא שנות אור ממלחמה נחושה להשמדת אויביה של המדינה.
הייתי רוצה להתעורר עוד כמה שבועות למציאות בה הפסקת האש האומללה שהוכרזה ברצועה הייתה בסך הכול פעולת הסחה שמטרתה להחזיר את ראשי החמאס לבתיהם, כדי שאת העימות הבא, אותו תיזום ישראל, יתחיל צה"ל ב"עריפה", שמשמעותה חיסול סיטוני של מפקדי הטרור במיטותיהם. אני בספק אם כך ייקרה. מעולם לא היה המצב הגאו-פוליטי במזרח התיכון כה נוח לישראל, שאיננה מאוימת כיום ע"י אף צבא סדיר ראוי לשמו, אבל נדמה שמזמן גם לא היה המורל הלאומי כה שפוף. על ממשלת ישראל ועל צה"ל לפעול לסגירת הפער בין השניים.
התרעות פיקוד העורף