במידה מסוימת במצב הנוכחי המיצ"ב קצת איבד ממטרתו, משרד החינוך מאוד נהנה להראות את הגרפים והאחוזונים שלו אבל בפועל הוא לא משתמש בזה על מנת לעצב מדיניות. הילדים האלה שהוצאו לכיתות קטנות מותאמות ועזרו להם בקריאה כדי לענות על שאלות במתמטיקה ובאנגלית, זה עלול להצביע על בעיות שיש להם באוריינות שפה ולכן היכולת שלהם לפתור את המתמטיקה היא קטנה. יכול להיות שהמדיניות צריכה להיות לטפל בהבנת הנקרא, הוצאת מסקנות מתוך טקסט, מיומנויות שחשובות ולאו דווקא לטפל במתמטיקה.
היום מאוד מקובל שמערכות חינוך מודדות את עצמן - אפשר להחליט לעשות מיצ"ב אחד ולא שלושה, לעשות באופן רנדומלי, לא כל הארץ נבחנת באותו המבחן אלא בכל שנה בתי ספר אחרים עולים בגורל ואז מונעים את כל העניין של ללמד לקראת המבחן ולשרוף זמן למידה יקרה כדי לקבל ציון גבוה יותר במבחן. אפשר למצוא מנגנוני הערכה אחרים ולצד זה להגיד שכל בי"ס יקבל את התמונה שלו ויקבל ייעוץ לבניית תוכנית עבודה כדי לטפל בנקודות החולשה וללמוד איך לקדם את המערכת.