כמה טוב ששייע גלזר לא יכול היה לראות את הפרידה הזו, את הביזיון הזה. כפי שלמדתי להכיר אותו לאורך השנים, אם שייע היה רואה את הלוויה המבזה הזו, הוא בטח היה אומר לי עם התמימות הילדותית שאפיינה אותו: "מה? זה מה שהיה בלוויה? אף אחד ממכבי ת"א לא אמר מילה? אף נציג מההתאחדות לא מצא לנכון להזכיר משהו מהעבר שלי בנבחרת? תמיד אמרתי לך שנולדתי בזמן הלא נכון, הייתי ונותרתי נאיבי עד יומי האחרון, אז מה אם פעם צעקו בהיסטריה שייע, שייע ונשאו אותי על כפיים. אתה רואה, מי זוכר את זה היום, את מי זה מעניין היום?".
ביזיון: שייע גלזר נקבר בקומות, בלי אף הספד ראוי מעולם הכדורגל
הייתי בין אותם מאות שהגיעו להיפרד מאגדת נבחרת ישראל, אולם כשהסתכלתי ימינה ושמאלה התאכזבתי. הפכנו למדינה של "סלבס", כבוד ניתן כאן רק על פי רייטינג
התרעות פיקוד העורף