שייע גלזר היה גדול החלוצים בכל הזמנים. תופעה נדירה. צעד ראשון סילוני, שליטה מוחלטת בשתי הרגליים וכוח פריצה שאין דומה לו. לכל אורך הקריירה הארוכה שלו אפיינה אותו תופעה ייחודית: כל אימת שהכדור היה מגיע לרגליו, ליווה אותו הקהל בשאגות "שייע, שייע". ושייע היה פשוט דוהר על גלי הקול לכיוון השער, עד שאיבד את הכדור או כבש שער. לקראת עונתו האחרונה בסקציית נס ציונה, עדיין התאמנה מקהלת הגברים שם בשאגה המיתולוגית הזו. אגב, לתופעת השאגות הללו אין אח ורע בארץ, ובעולם זכורה לי רק תופעה דומה אחת: ארצ'יבלד בטוטנהאם.