משטרת ישראל היא גוף בעייתי, כפי שלמדנו מפרישה סיטונאית בשנים האחרונות של ניצבים שנחשדו בפלילים ובהטרדות מיניות, וכפי שלמדנו מהעובדה שלא נמצא בצמרת המשטרה ולו קצין בכיר אחד שהיה ראוי בקדנציה האחרונה, כמו גם בזו שלפניה, לדרגת רב-ניצב ולתפקיד המפכ"ל.
תהיות רבות צריכות לעלות גם לגבי פרקליטות המדינה, שנתנה חיסיון בדיעבד, בצורה הראויה לבדיקה של ממש, לאנשים שרמסו במקרה נוה, ביודעין, שורה של חוקים הנוגעים לכבוד האדם, להאזנות סתר ולפרטיות, כמו גם, לכאורה, לשורה של ציוויים בתחום האתיקה העיתונאית. את הפרקליטות הזו צריך לשאול מדוע עשתה כן, והאם קרה הדבר לגמרי במקרה לא הרבה זמן לאחר שנוה תקף בכירים בה. לדעתי, יש סיכוי כי פרשת נוה תכונה בעתיד, בעטים של המחדלים המשפטיים והעיתונאיים בה, "פרשת הפרקליטות" או "יום הכיפורים של האתיקה העיתונאית".
אני חושש שישנה סכנה של ממש שיורשיהם של דוד, פישר ומלכה ימשיכו גם בעתיד ליהנות מהריקבון בקרב שלטונות אכיפת החוק, ובראש ובראשונה מהריקבון שהתגלה בפרקליטות המדינה, אם זו לא תסיים בכתבי אישום את פרשת דוד - פישר באותה מהירות בה סיימה את כהונתה של השופטת הילה גרסטל, נציבת הביקורת על הפרקליטות, שלא חסכה את שבט עטה ולשונה מחולייה הרבים של פרקליטות המדינה, בטרם הצליחה המערכת להקיא אותה מקרבה.
התופעות המבישות שהתגלו בשנים האחרונות במשטרה ובפרקליטות, כמו גם הנפוטיזם במערכת המשפט מזה כמה עשורים וכמו המינויים הבעייתיים, בלשון המעטה, של שופטים ושופטות, כפי שהתגלה, לכאורה, בפרשת נווה, מעלים מאליה את השאלה האם יש למערכת אכיפת החוק כל-כך הרבה אויבים מבחוץ, או שמא מדובר ב"ספין" המבקש להסתיר את העובדה שאת הנזק האמיתי למערכת אכיפת החוק, על כל רבדיה, מסבות הנורמות המעוותות שלה עצמה, אשר גורמות לאנשיה לחסל אותה מבפנים, תוך כדי גרימת נזק עצום לאמון הציבור בה ובמניעיה.
נ.ב: אני תקווה שהנהלת בתי המשפט לא תסגור איתי חשבון על ביקורתי אודות מערכת המשפט. העיתון "גלובס" גילה לפני כשבועיים כי הנהלת בתי המשפט הקימה מאגר מידע לניטור פעילות גולשים ברשת, שמותחים ביקורת על שופטים ועל מערכת המשפט. לשם מה בדיוק?