וינשטיין יכול היה, כמובן, להעביר את כל הפרשה לבירור בבית משפט בגלל חומרתה, אבל בחר לנהוג אחרת. מסיבות שהן לגמרי פוליטיות, במובן הראוי של המילה, ומטעמים שאין בינם לבין טיב הראיות דבר, הוא החליט לגנוז את הפרשה. ההחלטה הייתה צודקת, לטעמי, רק מטעם אחד: הגשת כתבי אישום נגד הרמטכ"ל לשעבר ונגד הפרקליט הצבאי הראשי לשעבר ונגד כל האחרים - ובהם, בין השאר, דובר צה"ל לשעבר - הייתה עלולה לזעזע את הספינה כולה. צה"ל היה נקלע לסערה מטלטלת, מה שעלול היה להיות מנוצל לרעה בידי גורמים עוינים.
האם מנדלבליט מסוגל לבחון את תיקי נתניהו מזוויות שונות, ולקבל החלטה נכונה?
היועץ המשפטי שקדם לו, יהודה וינשטיין, בחן את פרשת הרפז מזוויות שונות, מה שמנדלבליט לא רוצה לעשות כעת בפרשה הנוכחית
התרעות פיקוד העורף