חברי הכנסת מהקואליציה העתידית מרבים לבדל עצמם בהתנשאות מנושאי משרות ציבוריות אחרות. לטענתם, הם נבחרו לתפקיד באמצעות הציבור שאמר את דברו, ואילו השופטים, הרמטכ"ל, המפכ"ל ואחרים - מתמנים לכהונתם. ומשכך, איך יכול להיות שהם מותחים ביקורת על נבחרי ציבור או אפילו מחליטים בעניינם עד כדי העמדתם לדין?
על פי פרסומים שונים בתקשורת, יש מקרב ראשי הקואליציה העתידית כאלה שרוצים להכניס להסכם הקואליציוני את הסעיף שנועד למנוע את העמדתו של ראש הממשלה לדין, אם היועץ המשפטי לממשלה יחליט על כך לאחר השימוע. אך נתניהו עצמו איש נבון ומנוסה, הודיע באמצעות מקורביו שכל ענייני החסינות למיניהם לא ייכללו בהסכם הקואליציוני. אבל השאלה היא לא אם הם יהיו בהסכם הקואליציוני כשורה כתובה, אלא אם ראשי הקואליציה יסכימו על כך גם ללא שהדברים יועלו על הכתב. אם הם אכן יסכימו על כך, הם בהחלט נוטלים על עצמם סיכון מיותר ובעייתי.
התרעות פיקוד העורף