למפגש בבחריין היה, אגב, תקדים: ועידת קזבלנקה בעקבות הסכמי אוסלו. גם שם התקבצו פוליטיקאים ואנשי עסקים מרחבי תבל, כולל מדינות ערב אחדות. גם שם הייתה אופוריה והמשלחת הישראלית שכללה שרים ואנשי עסקים בולטים אפילו הכינה תוכניות מפורטות לשיתוף פעולה כלכלי עם כל הצדדים, ובראש ובראשונה עם הפלסטינים; רק שהנציגים הפלסטינים הבלתי רשמיים (רשמיים לא היו) הודיעו מיד: "שום שיתוף פעולה עם ישראל", וכך מת באיבו חזון המזרח התיכון החדש של שמעון פרס, יוזמהּ הראשי של הוועידה ההיא. כמו אז כן היום, לטיעון ההגיוני שיתרונות כלכליים אינם מבטלים את האפשרות להישגים מדיניים בעתיד אין כל משקל בעיני המנהיגים הפלסטינים - כך שגם על תוכניתו הנדיבה והמאוזנת של הנשיא טראמפ נגזר כנראה שתהפוך לעוד חוליה בשרשרת הסרבנות הפלסטינית.
הפלסטינים יסכלו כל יוזמה שתוביל אותם להשלמה אידיאולוגית עם קיומה של ישראל
מטרתם של המנהיגים הפלסטינים, מהמופתי הירושלמי מוחמד אמין אל־חוסייני ועד מחמוד עבאס, היא לסכל כל ניסיון שיתפרש כאישור סופי והיסטורי לזכותו של העם היהודי למדינה
התרעות פיקוד העורף