התוכנית זכתה לשיעור צפייה אדיר בין היתר בשל הניסיון הנואל של גולן ויועציו המשפטיים להוציא נגד שידורה צו מניעה, שהיתכנותו המשפטית הייתה מלכתחילה נמוכה עד בלתי קיימת. היה ברור שהקרב על הפרסום הוכרע מראש: חופש הביטוי וזכות הציבור לדעת גוברים על השם הטוב של איש ציבור.
בסופו של דבר קבע בית המשפט העליון כי אם לאחר פרסום הספר יתברר שאין בו ממש וכי תוכנו שקרי, עומדת לזכותו של שפירא האפשרות להגיש תביעת לשון הרע נגד מחברו ונגד העיתון שבו פורסמו חלקים ממנו. עוד נקבע שאין לנפגע הפוטנציאלי זכות לראות את היצירה קודם לפרסומה.
צריך לזכור שעל פי הדין והפסיקה במדינות דמוקרטיות, כשמדובר באנשים שמעניינים את הציבור, הזכות לשם טוב נחותה מעט יותר מהזכות לחופש הביטוי ומזכות הציבור לדעת. כשמדובר בשם טוב, יש תרופה נוספת לנפגע והיא תביעת לשון הרע. חבל שאייל גולן ויועציו המשפטיים לא הפנימו את הלקח מפרשת שפירא.
התרעות פיקוד העורף