בספר החוקים הפלילי ישנו סעיף שבעבר נהגו לעשות בו שימוש במקרים דומים והוא: הפרעה לסדר הציבורי. כשאנשי תנועת זו ארצנו בראשותו של משה פייגלין חסמו כבישים בעיקר במחאה נגד פינוי גוש קטיף, המשטרה פינתה אותם בכוח, והפרקליטות העמידה את פייגלין לדין פלילי, והוא אפילו הורשע.
הגיעה העת שתושבי מדינת ישראל, שבדרך כלל מזדהים עם המאבקים הציבוריים והחברתיים האלה, יפסיקו להיות נושאי הסבל העיקריים. והגיעה העת, עם כל אי־הנעימות שבדבר, שהמשטרה תפעל על פי החוק ותעמיד לדין את חוסמי הכבישים ויוצרי הפקקים כאשר מדובר בהפגנות שלא אושרו על ידה.
בעיני אמירתו של שר המשפטים אמיר אוחנה, שלא תמיד יש לכבד פסקי דין של בית משפט, גרועה ומזיקה שבעתיים מאמירתו החלבית של פרץ.
כשרת העבודה היא הקפידה על כך שיהיו תנאי עבודה הוגנים ותנאי שכר הוגנים לכל עובד ועובדת, והקימה את המחלקה לפיקוח ולאכיפה של חוקי העבודה שבמהלך השנים התרחבה ופועלת גם כיום. גם בתחום הרווחה לא טמנה את ידה בצלחת, והתמקדה ברווחתם של ילדים עם מוגבלויות וילדים בסיכון גבוה. נמיר עסקה גם במגזר הבדואי והערבי, בנשים מוכות ובקשישים. היא גם דאגה לחוקק את חוק המשפחות החד־הוריות ולתקן, ככל שניתן, את מעמדם של עובדי הקבלן. היא אכן הייתה שרת עבודה לתפארת מדינת ישראל. דמויות כמותה חסרות בנוף הפוליטי של ישראל כיום. יהי זכרה ברוך.
התרעות פיקוד העורף