תנועות פוליטיות שרוצות לטשטש את פרצופן האמיתי מכנות לעתים את עצמן בשם שהוא ההפך הגמור ממהותן, כמו למשל "חזית לדמוקרטיה ולשלום", היא חד"ש, השם של המפלגה הקומוניסטית הישראלית, שלא דמוקרטיה ולא שלום נראות לי במרום שאיפותיה, אלא חתירה מתמדת תחת אושיות מדינת ישראל. כך גם המחנה הדמוקרטי, שנולד משילוב של ישראל דמוקרטית בראשות אהוד ברק ומרצ. "דמוקרטי", נו מילא, אבל "מחנה" דווקא כן, כפי שהמילון מגדיר זאת: "מחנה, ארעיות פיזית". כפי שכתב גיל ברינגר, יועצה הבכיר של שרת המשפטים לשעבר איילת שקד: "הקמת המחנה הדמוקרטי היא שלב נוסף בתהליך ניכוסה של הדמוקרטיה לצד השמאלי של המפה הפוליטית, דהיינו אריזת הדמוקרטיה בצבעים אדומים בוהקים".