התנאים לא אופטימליים, אבל בני גנץ יכול להרכיב קואליציה. מצד אחד, הוא יכול להיעתר למתווה הנשיא ולקבל בחבילה אחת את נתניהו ואת “הגוש החותם”. מצד אחר הוא יכול להקים ממשלה צרה עם מפלגת העבודה והמחנה הדמוקרטי, הנתמכת על ידי חברי הכנסת הערבים ולקוות ש”בלוק 55” יתפורר וחלקים ממנו יחברו אליו במוקדם או במאוחר. נכון לעכשיו, התסריט לממשלה צרה במבנה הזה מעורר התנגדות ולא רק בקרב האגף הימני בכחול־לבן. בכך מצטרפים חברים בכחול־לבן למסע הדה־לגיטימציה נגד הרשימה המשותפת.
ראוי שממשלה חדשה שתקום תרים את הכפפה שהניח נשיא בית המשפט העליון בדימוס מאיר שמגר ז"ל ותכונן חוקה כדי לעגן את זכויות היסוד של כל אזרחיה. במאמרו האחרון כתב שמגר כי “ילד צריך לגדול בארץ בידיעה שזכויותיו האזרחיות העתידיות יובטחו בחוק בכל ימות חייו”. חוקה מחייבת הסכמה רחבה. אבל עד שתושג, גנץ יכול להניח את אבן הפינה וכצעד ראשון לממש את עקרון השוויון. אם יהיה עליו לבחור בין חבילה קואליציונית־שמרנית הכוללת את “בלוק 55” ו”יציקה” של כתבי אישום נגד נתניהו ובין ממשלה צרה, אל לו לשלול על הסף את תמיכת חברי הכנסת הערבים. ייתכן שדווקא האופציה הצרה טובה יותר.