ואילו בצד שני, באותה חברה ישראלית, נמצאים לא מעט אזרחים, ששכר המינימום הוא המנוף שלהם להישרדות כלכלית. במקביל לפערי השכר ההולכים וגדלים בחברה הישראלית, בין מי שמשתתף במסיבה ומי שלא מוזמן אליה, יש ערך גבוה לגיוון המיזמים. אנשים דומים שיוצאים מאותו בית ייצור חושבים בדרכים דומות, ומכאן ועד לקיבעון מחשבתי המרחק הוא קצר, והיצירתיות פורצת הגבולות נמצאת בסכנה, או לפחות לא ממומשת ברמה המיטבית.
שילוב אוכלוסיות שונות ומגוונות ממגזרים שונים, עולים לצד ותיקים, נשים לצד גברים, יהודים לצד ערבים, חרדים לצד חילונים ותושבי מרכז לצד תושבי פריפריה בתעשיית ההייטק יאפשר רווח לשני הצדדים. מצד אחד, יהיו דעות וזוויות שונות במיזמים, מה שיקנה דרכים יצירתיות לפתרון בעיות. מצד שני, יכול להיות שנתחיל לראות פחות פערים חברתיים, יותר שוויון, מה שיעשה טוב לחברה הישראלית.
העובדים שכיום מודרים ממסיבת ההייטק יוכלו לקחת חלק בתעשייה המשגשגת, להוביל לפתרונות חכמים לטובת האנושות כולה, וכמובן ליהנות גם מהדיווידנדים שמערכת כזאת עשויה להביא למשתתפים בה.
חשוב לזכור שתחום ההייטק הוא סוג אחד של יזמות ולצדו חייבת לצמוח גם יזמות בתחומים אחרים, בין השאר בנושאים חברתיים, אמנותיים ואחרים. זוהי הסיבה שהגיוון במיזמים נדרש ותמיד יביא לפריחה, למרות הקשיים, הן לפרויקטים והן לחברה הישראלית כולה.
התרעות פיקוד העורף