לרוב אנו נחשפים רק לקצה הקרחון, שכן אלימות מופיעה בתצורות שונות ותוצאותיה הן שיא של אווירה וקונטקסט רחב ומורכב הרבה יותר. על מוסדות המדינה וגורמי האכיפה מוטלת אחריות גדולה וביכולתם לעשות יותר למיגור תופעות האלימות. אבל גם לקהילות השונות בחברה הערבית יש תפקיד מפתח בטיפול בסימפטומים ובהתמודדות עם גילויי התנהגות אלימה אשר מובילה לפשיעה.
לקהילה יש היכרות טובה וקרובה ביותר עם האתגרים המונחים לפתחה, כמו עם חזקותיה, ולכן פעמים רבות יש בידיה גם את היכולת להתמודד ולפתור אתגרים אלו בדרך היעילה ביותר. לכן, גם על הקהילה מוטלת אחריות, ועליה להפוך לגורם אקטיבי, לקבל כלים מתאימים, הכשרות, הדרכות, לצאת מאזור הנוחות ולסייע לחברה שבה היא פועלת.
הנתונים היבשים מדאיגים: בשנת 2019 נרשמו למעלה מ־90 מקרי רצח בחברה הערבית. אולם בשטח צומחות יוזמות מתוך הקהילות בחברה הערבית המבוססות על התנדבות. לדוגמה, יחידת "יד לקהילה", שבמסגרתה מגויסים מתנדבים מקרב הקהילה, העוברים הכשרה על מנת לטפל בשלושה מהאתגרים המטרידים ביותר את החברה הערבית: הגשת עזרה ראשונה – לגורמי ההצלה לוקח זמן רב להגיע לאירועים, יצירת סביבה בטוחה יותר לילדים – תאונות ביתיות קורות פי ארבעה בחברה הערבית מאשר בכללית, ומניעת אלימות.
למעלה מ־400 מתנדבים מ־40 יישובים בחברה הערבית כבר עברו הכשרה בחודשים האחרונים ופועלים בקהילותיהם בהתנדבות. אך אין בכך די. חובה על גורמי המדינה לעבוד יד ביד עם הקהילות ולייצר מנגנוני שיתוף תושבים המעודדים מעורבות מתנדבים.
המשימה של כולנו היא לבנות חברה שנותנת אופק לעתיד טוב יותר לאוכלוסיות המוחלשות. לכן, על המדינה להשקיע יותר תקציבים בחברה הערבית, לשפר את התשתיות הקהילתיות, לייצר יותר הזדמנויות לנוער, יותר פעילויות העשרה, ספורט ובילוי ולהרחיב את מגוון אפשרויות התעסוקה, הלימודים וההכשרות המקצועיות. הכותב הוא מנכ"ל עמותת רוח טובה לקידום ההתנדבות בישראל, מקבוצת אריסון.
התרעות פיקוד העורף