בהלת הקורונה: מי ישלם על תקופת הבידוד - המדינה או המעסיק?

משרד הבריאות מוסיף לעדכן את רשימת המדינות החשודות בהדבקה בנגיף. עו"ד ליאת תבל, מומחית לדיני עבודה, מסבירה מי אחראי לשלם ימי המחלה בזמן הבידוד הכפוי

מעריב אונליין - לוגו צילום: מעריב אונליין
בהלת הקורונה, נתב"ג
בהלת הקורונה, נתב"ג | צילום: אבשלום ששוני

כידוע, חוק דמי מחלה, התשל״ו - 1976 מעניק מטריה סוציאלית בדמות ימי מחלה כאשר מחלה מוגדרת בחוק האמור כ – ״אי כשרו הזמני או הקבוע של העובד לבצע עבודתו, הנובע, על פי ממצאים רפואיים, ממצב בריאות לקוי״. העובד צובר 1.5 ימי מחלה מידי חודש עבודה בהנחה שביצע את כל ימי העבודה האפשריים באותו החודש (ואם פחות אז זכאות יחסית) וכאשר נמצא באי כושר בהתאם לאישור רפואי יקבל העובד בהתאם לצבירה הנקודתית דמי מחלה כאשר את יום המחלה הראשון אין משלמים, ימי המחלה השני והשלישי מזכים כל אחד ב 50 אחוז מערך יום והיום הרביעי ואילך מזכים כבר בשכר מלא (כמובן שיש מקומות עם הסדרים מיטיבים).

אז ראשית, זה המקום להפריך את ההנחה לפיה המעסיק מקבל החזר דמי מחלה מהביטוח הלאומי, כפי ששומעים לא מעט. הדבר אינו נכון (!) התשלום יוצא מכיס המעסיק ללא כל החזר. ומדובר בסכומים אשר אינם מבוטלים, ויכולים להוות נטל לא קטן בייחוד על מעסיקים קטנים ובינוניים שגם כך מתמודדים עם הוצאות רבות.

שנית, קיימת בעייתיות עם הזכאות לדמי מחלה במצב הנתון כי למעשה אותם שוהים בבידוד בית אינם נמצאים כרגע במצב בריאות לקוי וכולנו תקווה שמצבם יישאר כזה. אמנם הצו התגבר על הדרישה לאישור מחלה כתנאי לקבלת דמי מחלה בכך שהוציא אישור מחלה גורף, אולם הכיצד יכול צו להכפיף מצב לחוק דמי מחלה כאשר מצבו של העובד לא עונה על הקריטריון הבסיסי לזכאות למחלה בהתאם לאותו החוק?

אז יגידו מי שיגידו – מצב חירום ובמסגרת מצב חירום ניתן לעשות הכל, במיוחד במדינת ישראל למודת מצבי החירום. ואני טוענת – נכון, מצב חירום וגם שואלת – למה על מצב החירום הזה צריכים לשלם מעסיקים?  מדוע הם צריכים להיות אלה שמשלמים לעובדים השוהים בבידוד בית? הרי תשלום ימי מחלה הינו מטריה סוציאליות בלבד ולא תשלום שמגיע בכל מקרה לעובד, כאשר השאיפה היא שעובד תמיד יהיה בריא...

ומהצד של העובדים – מה קורה אם עובד שוהה בבידוד בית ואין לו ימי מחלה לניצול?  וגם אם יש לו, מדוע שימים אלה ירדו מצבירתו? ברור שמטרת המדינה היא ראויה בנסותה למנוע את הגעתו והתפשטותו של הנגיף וזה בסדר גמור. אבל למה על חשבון המעסיקים והעובדים?

ואני שוב מזכירה – האמצעים שנוקטת המדינה לשמירה על בריאות הציבור ראויים מאד ומתחייבים נוכח המצב. אני טוענת שהמעסיק לא צריך לשאת בעלות הזאת בשום צורה ואופן ועל כך יש לתת את הדעת ולפעול במהירות וביעילות.

מעבר לכך, ולמען שמירה על אינטרס ובריאות הציבור, אני בטוחה שאם יהיה הסדר כזה גם ההישמעות להוראות משרד הבריאות ייאכפו על ידי הציבור בצורה הרבה יותר אדוקה. לא נסתר מעיני החשש שבשל שיקולים כספיים כאלה או אחרים הצווים לא יקוימו על ידי הציבור ואז הנזק יהיה גרוע הרבה יותר ואף עלול לגבות חיי אדם והמדינה תשיג את ההיפך ממה שהתכוונה מלכתחילה.

תגיות:
תשלום פיצויים
/
קורונה
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף