למי שאינו בבידוד ביתי קל הרבה יותר כי השגרה מאד שומרת עלינו ונותנת לנו תחושה של ביטחון ורצף. אם גם בשגרה אנחנו נרתעים יותר מקרבה או מגע עם אחרים, הרי שזה רק אנושי גם אם לא בהכרח רציונלית. זה בסדר לדאוג ולהיזהר כי אלה חלק ממנגנוני ההישרדות שלנו.
מתי זה מתחיל להיות לא טוב? כשזה פוגע לנו בתפקוד; אם נגזור על עצמנו עוד גזירות כמו בידוד שאנחנו לא חייבים להיות בו, ובמקרה זה גלשנו מהזהירות לחרדה שכבר פוגעת בנו.
ההנחיות של משרד הבריאות משדרות לנו מעשים שהם בשליטתנו ומסגרת לפעול בתוכה. ברירת המחדל בישראל היא שגרה גם בחירום וזה מועיל לנו. גם כשהנחיה נשמעת גורפת מדי היא מתוקנת מהר להנחיות מדויקות.