בתקשורת מדברים רק על מצוקת המקושרים ולא על זו של המוחלשים

בתקשורת אנו שומעים רק על מצוקת אלו המקושרים ו/או אלו שמצוידים היטב ביועצים, אנשי יחסי ציבור וכדומה, ואילו המצוקות של המוחלשים לעיל בכלל לא זוכות להד. במה נבדל אמן שנאלץ לבטל הופעה מעובד מזנון בשדה התעופה או מעובד ביטחון מסור בנמל התעופה? האם הוא צריך לקרוס כלכלית? לאלו שלא נשמע קולם, "השקופים החדשים", צריכים חברי הכנסת לדאוג.

אחד הפתרונות המיידיים והישימים הוא למשל החלטה על מורטוריום (דחיית תשלומים) בתשלום משכנתאות לשלושה חודשים.

שום אסון לא יקרה אם החזר ההלוואה יתפרש על פני חמש שנים ושלושה חודשים במקום חמש שנים בלבד. הבנק כנראה לא יתמוטט אבל החייב לבטח ישרוד. מהלך זה של דחיית תשלומים יסייע לאותם עובדי קבלן, עובדים שעתיים ויומיים שאין להם החזר על ימי מחלה, וגם למי שחיים מהתשלום עבור פרמיות ושעות נוספות.

ועוד באותו עניין של הפיגוע הכלכלי של הקורונה, יש לדאוג לחברות ענק עם סוללת היחצנים על ידי מתן אשראי זול כדי לעבור בשלום את התקופה הקשה. זהו מהלך חשוב מאוד, אבל רק אם יכלול התניות שמקבל הסיוע ימשיך לשלם שכר כרגיל לעובדיו היומיים והשעתיים מאותו סיוע ממשלתי כדי שגם הם, השקופים החדשים, ישרדו, ולא שרק בעלי המניות לא יפסידו.