אם תתבעו - תטבעו: "דיימונד פרינסס”, ספינת התענוגות שעגנה בהסגר צף בנמל יוקוהמה שביפן ועליה קרוב ל־4,000 נוסעים, שמתוכם כ־700 נדבקו בווירוס קורונה, כולל מספר ישראלים, עלתה לכותרות בכל העולם עם התפרצות מגיפת הקורונה. בזמן עגינתה, כאשר הצוות עמל על הטיפול בנוסעים – הורדת החולים לאשפוז ובידוד הנשארים באונייה – הוגשה תביעה משפטית ראשונה נגד החברה המפעילה, “פרינסס קרוז ליינס”, על ידי בני זוג אמריקאים שעלו על ספינה אחרת של אותה חברה בסן פרנסיסקו.

לדברי התובעים, אחרי שעלו לספינה היא נשארה עוגנת בנמל בגלל חשש להתפרצות הווירוס ואחרי כמה ימים הם הורדו ממנה באוקלנד קליפורניה. התובעים טענו שנמנע מהם לממש את הפלגת הנופש שהזמינו ושהחברה התרשלה בשמירת בריאותם, אחרי שבספינה אחרת שלהם, "דיימונד פרינסס", נדבקו כל כך הרבה נוסעים.

ספינת הקורונה, ה''דיימונד פרינסס'' (צילום: רויטרס)

לא מן הנמנע שהמגיפה שתבוא אחרי הקורונה תהיה מגיפה של תביעות משפטיות. אחד העקרונות של תורת המערכות גורס ששינוי במערכת משנה אחת ישפיע על כל שאר מערכות המשנה ועל המערכת הראשית. התפתחות מגיפת הקורונה ממחישה זאת מראשיתה: כשפרצה המחלה, אורח החיים בסין השתנה תחת צווי הממשל. העולם הגיב בהפסקת הטיסות לסין וממנה.

פגיעה מיידית ראשונה הייתה בחברות התעופה, חברות הנסיעות, בתי המלון בסין וביכולת של סין לקיים יחסי מסחר עם העולם. התעשייה הסינית הואטה ותלות העולם בתוצרת סין גרמה לחשש ממחסורים. כעת המגיפה התפשטה כמעט בכל העולם ונזקיה ישפיעו על מדינות, תאגידים, עסקים פרטיים ועל כל אזרח. המשפטנים יזהו בכל תוצאה של המגיפה פגיעה בזכויות, שמטופלת באמצעות תביעה משפטית – בין אם מדובר בתביעה נגד המדינה או בהפרת חוזים.

ספינת הקורונה (צילום: רויטרס)

בימים כתיקונם, האפשרות לתבוע את מי שלא עומד בתנאי החוזה נחשבת לסבירה. במדינת ישראל מוגשות כל שנה כ־800 אלף תביעות אזרחיות. רובן המוחלט אינו מסתיים בהכרעת דין, אלא בפשרה. פשרה היא תמיד הקטנת ערך. כל צד מוותר על חלק מדרישתו ומטענותיו ומהשלם נוצרים חלקים קטנים יותר. פשרה היא אפשרות סבירה (אם כי לעולם לא אפשרות מועדפת) כשיש מה לחלק. במצב שנוצר עתה עקב משבר הקורונה, אין מה לחלק. לאנשים ולעסקים אין כסף. אפשר לתבוע ולדרוש פיצויים, אבל רוב החייבים לא יוכלו לעמוד בסכומים שייפסקו לחובתם. וכך נעמוד בפני מעגל קסמים שבו כולם מפסידים.

כאשר המומחים לענייני מגיפות מסבירים לנו את המתרחש, הם מדברים על תופעה שבה חולה אחד מדביק כמה חולים וכל אחד מהנדבקים מדביק כמה חולים נוספים וכך נוצרת מה שהביולוגים מכנים אפידמיה. במקרה של מגיפת הקורונה ושל תגובת השרשרת הכלכלית שנגזרת ממנה, התביעות המשפטיות יהיו המאיץ (קטליסט) שיגרום לפיצוץ הכלכלי והחברתי הגדול ביותר שהמוח האנושי המציא.

ולכן צריך להפעיל כבר עתה מנגנון שימנע את האצת תגובת השרשרת הכלכלית והחברתית. הדרך הנכונה לעשות זאת היא לאמץ חשיבה של מגשרים, המכוונת להגדלת ערך, לשימור מערכות יחסים ולצמיחה הדדית. ולכן, כל מי שחש שלא יוכל לעמוד בהתחייבות חוזית (וכל התחייבות אחרת), טוב שכבר עתה ייצור תקשורת עם הצד השני ויפתח במו”מ משתף (אינטגרטיבי) שבו כל צד יסביר לשני את נסיבותיו, מגבלותיו ויכולותיו. זוהי השעה לשיתוף פעולה ולמאמץ הדדי לסייע זה לזה להתגבר על המשבר.

הישראלים מספינת הקורונה בדרך לארץ (צילום: שגרירות ישראל ביפן)

כדי לקיים משא ומתן אפקטיבי בתקופה שבה כולם חרדים, מתוחים, מכונסים בתוך עצמם ומתקשים לראות את הזולת, מומלץ להיעזר במגשרים מקצועיים. מגשר הוא צד שלישי ניטרלי אשר פועל במקביל לטובת כל הצדדים המעורבים, ומיומנותו היא להביאם למציאת פתרונות מוסכמים.

מגיפת הקורונה והשלכותיה הכלכליות מאיימות על חוסן החברה שלנו, על העסקים והאזרחים. היא גם יכולה להוות הזדמנות לשנות את הדרך שבה אנו מנהלים סכסוכים, ולזנוח את התביעות המשפטיות אשר במקרה זה יגרמו להרס הכלכלה והחברה.

הכותב הוא המנהל האקדמי של קבוצת גושרים ויו"ר ארגון המגשרים בישראל

אחרי הקורונה צפויה התפרצות חדשה של מגיפת תביעות משפטיות

מגיפת הקורונה והשלכותיה הכלכליות מאיימות על חוסן החברה שלנו, על העסקים והאזרחים. היא גם יכולה להוות הזדמנות לשנות את הדרך שבה אנו מנהלים סכסוכים