מדוע שר האוצר משה כחלון לא מוותר על חלק משכרו? מדוע שר הביטחון נפתלי בנט, איש אמיד כידוע לכל, לא מציע לוותר או לחלופין לתרום חלק משכרו? מהי עמדתו של ניר ברקת, שר האוצר המיועד לגרסת מפלגתו, האיש הכי עשיר בכנסת ישראל? ומדוע כל חברי הכנסת, שלמעלה משנה לא מתפקדים בעצם, לא מציעים ויתור משמעותי על ההטבות המפליגות שלהם?
מה קורה עם המנהלים והבכירים בחברות המסחריות הגדולות שעושות הון מהמצב, כמו מנהלי ובעלי רשתות המזון? מה עם ועדי העובדים הגדולים שמייצגים את העובדים שמשתכרים הכי הרבה במשק? איפה בשעה זו בכירי הבנקים וחברות הביטוח הנהנים משכר שנתי של מיליונים? ומה עם השופטים ובכירי הפרקליטות ששכרם הוא בין הגבוהים במערכת הציבורית? האם לא נכון היה שנשיא המדינה רובי ריבלין, ראש וראשון לאזרחי ישראל, ישמש דוגמה ומופת?
השאלות מופנות לראשי המגזר הציבורי והפרטי כאחד. הרשימה של השאלות והנמענים היא כל כך ארוכה. ארוכה ומאכזבת. ההערכות האחרונות מעידות על כך שפיטורי עובדים והוצאת עובדים לחופשה ללא תשלום תעלה למשק כארבעה מיליארד שקלים לחודש. סולידריות של אלה שנמצאים בחלק העליון של הפירמידה הייתה מקילה מיידית את המצב ומאפשרת פתרון תזרימי לחלק מהעלות אם לא לכולה.
ולאן יועבר הכסף? אפשר להקים קרן ממשלתית שתשתמש בכספים לצורך מימון התשלומים לעובדים, למשל, או לייסד עמותה ייעודית שתחלק אותם בשקיפות מלאה לפי סדרי עדיפויות מתאימים.
בימים קשים, הציבור נושא עיניים למי שמוביל אותו ומצפה ממנו להראות דוגמה אישית, אכפתיות, יצירתיות והובלה. אני קורא לכל מי שנמצא בעמדה דומה, ציבורית או פרטית, לגלות אחריות ונכונות מיידית לנשיאה בעול. צאו והכריזו על הפחתה משמעותית בשכר שלכם לתקופה מוגבלת ותגרמו לאנשים העומדים מאחוריכם ולצדכם להאמין שהם מונהגים על ידי מנהיגים ראויים.
בלי דוגמה אישית של המנהיגים, המובילים, המנהלים, איך ניתן לדרוש מהעובדים האחרים לתת כתף ולהתחשב בנסיבות הקשות שמתרחשות מול עינינו? אני קורא לכל מי שנמצא בראש מערכת, בראש ארגון, בראש משרד, שיבין את חומרת המשבר המתגלגל ויצטרף לעשייה המוצעת. זו העת לדוגמה אישית, ויפה שעה אחת קודם.
התרעות פיקוד העורף