אני משערת שהטכנולוגיה תישאר ותמשיך להוות חלק מרכזי בלמידה. תלמידים יקבלו יותר מטלות מקוונות, סטודנטים יגיעו פחות לקמפוס, ומורים ומרצים ילמדו, לפחות חלק מהזמן - מרחוק. האמת, כמי שלמדה להשתמש בזום רק במשבר הנוכחי - יש לו לא מעט יתרונות. רבים אומרים שמשבר הקורונה שינה את פני החינוך לנצח.
בעיניי, השאלה האמיתית של החינוך לאחר הקורונה היא האם נשכיל לערוך שינויים מהותיים בחינוך, שישמרו ויטפחו עוד את היכולות החשובות האלה. שינויים כאלה לא באים לידי ביטוי בשינוי טכנולוגי כזה או אחר, וגם לא בשעה שבועית של כישורי חיים. הם דורשים שינוי חשיבה וניצול ההזדמנות שנקרתה לידינו. לשים את היכולות החשובות באמת במרכז החינוך, גם כי הן התחילו לנבוט, גם כי יש סיכוי טוב (הכוונה, אולי רע) שזה לא המשבר האחרון בהיסטוריה האנושית, וגם כי אלה ממילא היכולות שהעולם החדש מחפש. אני לא בטוחה שאנחנו שם.
הכותבת היא ראש המחלקה לחינוך וקהילה במכללה האקדמית כנרת
התרעות פיקוד העורף