אך קצב הבדיקות הנמוך מקשה על איתור וקבלת ההחלטות להמשך הדרך. לדוגמה, חתך גיל 65 ומעלה מהווה כ־15% בלבד מכוח העבודה הפעיל במשק. את אוכלוסייה זו, אפשר ואף נכון לבודד, ללא פגיעה ישירה ומשמעותית. האפיק השלישי – החזרת מרבית אזרחי המדינה למעגל העבודה, וזאת לצד השבת כלל מוסדות החינוך לפעילות ואף חלק ממרכזי הקניות, תוך הקפדה על הוראות מחמירות.
יהיו מאות אלפי נדבקים, אך הרוב הגדול אינו מהווה קבוצת סיכון ולא יזדקק לאשפוז. מחקרים שונים, כמו זה שפורסם על ידי האלוף במיל’, יו”ר סוכנות החלל הישראלית וראש מרכז הסייבר באוניברסיטת תל אביב, יצחק בן ישראל, טוענים כי גם במדינות כמו שוודיה, אשר המשיכו בשגרת חייהן כמעט כרגיל, יש דעיכה מהירה במספר הנדבקים החדשים לאחר כשמונה שבועות מהתפרצות הנגיף. בדומה לישראל, גם מדינות כמו אוסטריה ודנמרק, בעלות מספר אזרחים דומה, התחילו כבר לפעול בכיוון. בדנמרק חזרו כבר להפעיל מסגרות חינוך עד גיל 11 ובאוסטריה ייפתחו חנויות, כשלשתיהן לוח זמנים מפורט להמשך צעדי יציאה מהמשבר.
אסטרטגיית היציאה צריכה להיות החלטית ולתת מענה כלכלי ותקווה לאזרחי המדינה. עלינו להוציא את העגלה מהבוץ, על ידי סיוע ישיר לבעלי עסקים קטנים ולעצמאים, תוך שתינתן להם זכאות לדמי אבטלה, הנגשת מענק מותנה להחזרת עובדים ומתן סיוע מיידי למגזר השלישי. הכל כמובן לצד הקלה משמעותית בחסם הבירוקרטי והטמעת פיתוחים טכנולוגיים. נעזור במימון לעסקים ככל שיידרש בכדי להצילם מקריסה. בנוסף, על המדינה להחזיר לידיה כסף שהועבר שלא לצורך.
הסגר המלא לא היה הפתרון הנכון מלכתחילה, וכעת מסתמן כי הוא הגורם המרכזי לנזק ולהרס הכלכלה. נכון, יש אי־ודאות, הבחירה בשביל הזהב ייתכן שמסוכנת ותיצור חולים, מונשמים ומתים, אך המציאות הנוכחית במשק מחייבת את ההנהגה להתמודד עם המגיפה לצד המשבר הכלכלי ולא בנפרד.
הפניות שנעשות אלינו כמחוקקים, ממגוון שלם של אוכלוסיות הנפגעות מהמצב הקיים, רק מחזקות שיש צורך בשינוי. עלינו לנהל מערכה מקיפה, כזו החושבת מחוץ לקופסה ולא מסתפקת בפתרונות קצרי טווח. נסתגל לקורונה ונתמודד איתה, אך המשבר הכלכלי שפוקד אותנו ילווה אותנו עוד שנים רבות. בצל המגיפה, עלינו להתנהל בתבונה, באחריות, באומץ, בקור רוח ובתכנון המחר.
הכותב הוא חבר כנסת ומנהל מטה השטח מטעם יש עתיד־תל"ם
התרעות פיקוד העורף