המשבר אפשר למנהיגי החינוך בישראל להשתחרר מהניהול ומהשליטה הריכוזית של המערכת ולהוביל יוזמות ויצירה חינוכית־פדגוגית חדשה, שהם בעצמם בוראים. עצמאות למנהלי בתי הספר ולצוותי החינוך הפכה ביום אחד מססמה לעשייה בפועל. גם משרד החינוך הבין שהדוגמה המייצגת, הפרדיגמה, משתנה - והוציא בימים אלו קריאה שבה הוא פותח בהליך היוועצות בנושא הלמידה מרחוק עם כלל השותפים. תהליך היוועצות כזה לא היה מתרחש בסיטואציה אחרת, ומוטב מאוחר מאשר אף פעם. עצמאות למנהיגי החינוך היא תנאי הכרחי לשינוי, ולצדה צריך לוודא שלא משאירים אף אחד מאחור ומרחיבים את הפערים במקום לסגור אותם. במקומות שבהם המנהיגות חלשה, נדרשים תמיכה וליווי כדי לפתח מנהיגות חדשה שתדע לפעול לפי הפרדיגמה החדשה.
חזרה הדרגתית לבתי הספר מזמנת הזדמנויות נוספות ופיתוח מודלים שונים של למידה. למשל, תלמידים רבים דיווחו בסקרים כי הם מרגישים שהישיבה בבית הספר שישה ימים בשבוע למשך שעות רבות אינה מועילה להם. כעת נוצרה הזדמנות לפתח מודלים המשלבים ימי למידה בבית הספר לצד ימי למידה מחוץ לבית הספר, שילוב המסגרות הבלתי־פורמליות, למידת חקר עצמאית ועוד. כך תהפוך הלמידה לאפקטיבית יותר. המשבר הביא לצמצום במספר בחינות הבגרות, שינוי שחייבים לאמץ ולהפוך לקבוע. יש לנצל את ההזדמנות שנקרתה ולשנות את מודל ההערכה, לצמצם את בחינות הבגרות באופן קבוע ל־5-4 בחינות ולעבור ממערכת שמקדשת את השינון למערכת שמלמדת ללמוד ולחקור.
המוקש האחרון שאותו צריך לפצח הוא השינוי המבני הנדרש במשרד החינוך. מתן עצמאות לשטח ושינוי הדוגמה המייצגת ביום שאחרי מחייבים שינוי מהותי במבנה המטה, הפיקוח, המפ"מרים, יחידות המשרד ועוד. ללא זה, יהיה קשה להתקדם למערכת שמותאמת למאה ה־21. בה בעת צריך להפריד את הפוליטיקה מהחינוך ולהקים מועצה לאומית לחינוך ורשות חינוך לאומית. אלו ייצרו איזונים חדשים שעונים על צורכי המערכת האקולוגית (אקוסיסטם) החדש שנוצרה. רשות חינוך לאומית תפעיל את מערכת החינוך בהתאם להנחיית משרד החינוך. שר החינוך מתווה את המדיניות, ממונה על הקצאת המשאבים והדירקטיבה - והמשרד הופך לגוף מטה רגולטורי הקובע מדיניות, מגדיר יעדים ובודק אותם.
שינוי ארגוני ושינוי ייעודו של המשרד מפיקוח ל"פיתוח" הוא הכרחי בכל תרחיש, כולל ביטול הכפילות בין גורמי המטה המרכזי, גורמי מטה המחוזות, גורמי אגפי החינוך והרשתות, איחוד מחוזות והתייעלות. המשבר הנוכחי המחיש לנו שבניהול ובמנהיגות נכונה, ישנה כעת הזדמנות אמיתית לשינוי הפרדיגמה בחינוך לצד הצורך לשים דגש על סגירת פערים וניתוק הקשר בין כתובת = עתיד. הצלחת מערכת החינוך בעתיד תשקף אלו החלטות ומעשים ננקטו כעת בעקבות משבר הקורונה. זוהי שעת רצון לעתיד החינוך - וזה בידינו.
התרעות פיקוד העורף