אני לא זוכרת בדיוק כמה ימים חלפו מאז שהכל התחיל, מרגישה שזה כמו נצח, אבל אני זוכרת היטב את הימים הראשונים בחמ”ל משרד הבריאות, שבהם המונח “ריחוק חברתי” עוד לא תפס חלק כה משמעותי מהחיים של כולנו.
באותו הרגע זה נשמע לי כמו נבואת זעם פסיכית. ראשי משרד הבריאות צפו את ההתפרצות בעולם וידעו בוודאות שהמערכת בישראל כל כך חסרה והיא תפסיד בגדול מול הקורונה. באופן פרדוקסלי, דווקא בגלל שמערכת הבריאות שלנו גוועת, והעובדה שרק חודש לפני הקורונה דיברנו בתקשורת במושגים של קריסה, זה אולי מה שהציל אותה.
זו הסיבה שהם דרשו, כבר בתחילת המשבר, נקיטת אמצעים קיצוניים גם במחיר של התנגשות פוליטית חזיתית מול האוצר. השיקולים הפוליטיים ליוו את המערכה מתחילתה, והשפיעו על תהליך קבלת ההחלטות. אבל לא הם שיקבעו את סיומה.
ביום שבו יצאה ההודעה הדרמטית על סגירת הגבולות, תחילה הכריזו שאין לאשר כניסה לארץ לאזרחים זרים שחזרו מסין ובהמשך הודיעו גם על סגירת הגבולות עם איטליה, אז היו שם “רק” 223 חולים. בעולם חשבו אז שישראל השתגעה.
החולים שנדבקו בארצות הברית הגיעו ארצה בהמוניהם, הלכו להצביע בבחירות ויצאו לחגוג במסיבות פורים. בפועל זה מה שהוביל להתפרצות הגדולה בישראל.
טעות נוספת שנבעה משיקולים פוליטיים הייתה כאשר לא סגרו בזמן אזורים שבהם התגלתה תחלואה גבוהה, כמו בני ברק וירושלים. גם טעויות אסטרטגיות קריטיות נעשו בניהול המשבר. העיקרית שבהן הייתה חוסר בניתוח נתונים.
אפשר להבין מהר מיהן האוכלוסיות בסיכון ולהפנות אליהן משאבים. בישראל יש מרכז לבקרת מחלות שעבודתו היא לאסוף נתונים בזמן אמת, לנתח נתוני תחלואה ולהסיק מהם מסקנות מהירות בעלות השפעה על הבריאות וגם על הציבוריות הישראלית. המרכז הזה מחוסר עבודה כמעט בחודשים האחרונים. לא שיתפו אותו בזמן, לא נתנו לו לעסוק בתחום הצטיינותו.
היו מי שאפשרו לשיקולים פוליטיים להשפיע על תהליך קבלת ההחלטות, אולם הנחישות והאומץ שנקט משרד הבריאות בהתחלה הוכיחו את עצמם. אם היו מתים בישראל 200 אזרחים ומתווספים 6,000 חולים חדשים בכל יום, היינו מדברים אחרת.
זה מאוד אנושי לחפש אשמים וחוכמת הבדיעבד היא נהדרת, אבל משבר הקורונה הוא בריאותי, ולכן אנחנו צריכים לדבר כאן רק על בריאות ולא על פוליטיקה.
שלושה חודשים עברו מאז הכריז ארגון הבריאות העולמי על הקורונה כמגיפה עולמית, ומה שיקבע אם ישראל תנצח או תפסיד מול הקורונה תהיה השאלה כמה ימותו כאן מהמחלה ביחס לעולם. רק כך נדע אם הצעדים שהובילו קברניטי המערכה הצליחו, או נכשלו.
התרעות פיקוד העורף