נתניהו, במהלך פוליטי שמכוון כל כולו אל עבר בסיס האלקטורט שלו, מוכן לסכן את הביטחון הלאומי של מדינת ישראל רק כדי לצבור עוד כמה נקודות שיגשימו את הפנטזיה של הימין הקיצוני. סיפוח חד־צדדי טומן בחובו פגיעה בעקרונות היסוד של הסכמי השלום שעליהם חתומה מדינת ישראל עם ירדן ומצרים, דחיפת הרשות הפלסטינית לפי תהום, הגדלת הקיטוב בין המפלגה הדמוקרטית בארצות הברית לבין ישראל ודרישה מצה”ל להיערכות מסיבית יותר לאורך הגבול.
בינואר הודיע בני גנץ לחברי הסיעה כי אינו תומך בסיפוח חד־צדדי של בקעת הירדן. בקבוצת הוואטסאפ שלנו כתב: “חזרו לדבריי והקשיבו להם היטב – אין בינם לבין סיפוח חד־צדדי ולא כלום”. בסיור שקדם לכך בבקעת הירדן התחייב גנץ מול תושבי הבקעה והתקשורת כי “לאחר הבחירות נפעל להחלת הריבונות על בקעת הירדן, במהלך לאומי מוסכם ובתיאום עם הקהילה הבינלאומית”.
להתחייבויות אלו לציבור הבוחרים, לתושבי בקעת הירדן ולחברי סיעת כחול לבן, הצטרפה התחייבות של גנץ לנשיא טראמפ בפגישתם בבית הלבן, שם אמר כי יישום תוכנית המאה חייב להיעשות “תוך תיאום עם מדינות האזור, עם חשיבות לתיאום מול הפלסטינים וירדן”.
גנץ טען, ובצדק, בכנס ה־INSS ש”כדי לממש את תוכנית טראמפ דרוש ראש ממשלה ישר, אמין ופנוי לניהול המדינה”. כשמשפטו של ראש הממשלה עומד להתחיל באשמת שוחד, מרמה והפרת אמונים, אין לנתניהו, בתמיכה הכפויה והמאולצת של גנץ וגבי אשכנזי, את המנדט המוסרי, הפוליטי והאסטרטגי הנדרש על מנת להוביל מהלך שיסכן את הביטחון הלאומי של מדינת ישראל.
התרעות פיקוד העורף