כבר עכשיו אפשר להפיק לקחים מיידיים ברמת הפרט וברמת הכלל: התייחסות מותאמת לסיכון ולא מדיניות אחידה. ברמת הפרט: אם את או אתה בקבוצת סיכון בשל גיל או רקע - הקפד על הימנעות ממגע הדוק. ברמת הכלל: החלטות כמו סגירת בית ספר צריכות להיות מותאמות למסגרת, לשכונה, לעיר ולאזור, על בסיס נתונים ובהימנעות מבהלת יתר.
ניטור מתמיד של מצב התחלואה. ברמת הפרט: אם אתה סובל מחום, שיעול או שינוי בטעם או בריח, בודד עצמך והיבדק. אם נחשפת לחולה - היכנס לבידוד. ברמת הכלל: יש לנטר כל הזמן את מצב ההתפשטות באמצעות בדיקות מעבדה, סקרים ובדיקות מדגמיות מסביב לכל מקרה מאובחן.
לתת מידע קונקרטי שיסייע להתנהגות נכונה. ברמת הפרט: להבין מה חשוב למניעת הדבקה. עטיית מסיכות בעת שהות עם אנשים בחלל סגור, שטיפת ידיים ושמירה על היגיינת אף ופה. ברמת הכלל: להפסיק עם גישת ההפחדה של הציבור, שמאבדת את יעילותה ופוגעת באמון הציבור.
כדי לפעול במקצועיות, מקבלי ההחלטות חייבים לשתף פעולה עם כלל הגורמים הרלוונטים ולשלב אנשי מקצוע מתחומי בריאות הציבור, אפידמיולוגיה ומחלות זיהומיות וכן גורמי השטח. אתמול ציינו את היום הבינלאומי ללא עישון. בחודשים האחרונים מתו בישראל פי עשרה יותר אנשים מעישון מאשר מקורונה. לצד הטיפול בקורונה, ראוי שלא נזנח את בריאותנו בתחומים אחרים.